הבדלים בין גרסאות בדף "יששכר בער מליובאוויטש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " אח"כ " ב־" אחר כך ")
מ (החלפת טקסט – "אח"כ " ב־"אחר כך ")
שורה 1: שורה 1:
 
רבי '''יששכר בער''' הלוי '''מליובאוויטש''', נולד לאביו רבי שלמה.<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן.]</REF>
 
רבי '''יששכר בער''' הלוי '''מליובאוויטש''', נולד לאביו רבי שלמה.<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן.]</REF>
  
היה המלמד של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואח"כ אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]].<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי]</REF>. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד.<REF> [[ספר השיחות אדמו"ר הרש"ב]] ה'ש"ת עמ' 80.</REF>
+
היה המלמד של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]].<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי]</REF>. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד.<REF> [[ספר השיחות אדמו"ר הרש"ב]] ה'ש"ת עמ' 80.</REF>
  
 
כאשר זקן תלמידי המגיד, הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] שהה בעיר [[טבריה]], הוא מינה בשנת [[תקמ"ב]] כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.  
 
כאשר זקן תלמידי המגיד, הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] שהה בעיר [[טבריה]], הוא מינה בשנת [[תקמ"ב]] כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.  

גרסה מ־18:55, 18 במרץ 2014

רבי יששכר בער הלוי מליובאוויטש, נולד לאביו רבי שלמה.[1]

היה המלמד של אדמו"ר הזקן, ידידו וחבירו אצל המגיד ממזריטש, ואחר כך אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" בענווה.[2]. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד.[3]

כאשר זקן תלמידי המגיד, הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק שהה בעיר טבריה, הוא מינה בשנת תקמ"ב כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.

רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:

חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת השם, כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מ"מ דקהילת ליובאוויטש וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן, ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי ישראל פוליצקר כאחד ממנהיגי העדה.[4]

שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת תקמ"ד מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות בפרנסה של אנ"ש ברוסיה.[5]


הערות שוליים