יוסף קארו

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רבי יוסף קארו (מכונה בשם "הבית יוסף" על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים רמ"ח-של"ה, 1488-1575), היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל, הידוע בעיקר בשל ספרו הקרוי בשם "השולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.

תולדותיו

רבי יוסף קארו נולד בשנת הר'מ"ח לאביו רבי אפרים קארו, גורש יחד עם יהודי ספרד בשנת הר'נ"ב ועבר עם הוריו לפורטוגל משם גורשו גם עם יהודי פרטוגל לאחר ארבע שנים.

הגיע למצרים והתחבר שם עם רבי יעקב בירב ולמדו ביחד.

לאחר זמן קצר נפטר אביו רבי אפרים, המצב בביתו היה קשה ונאלץ לעבור לתורכיה לגור אצל דודו רבי יצחק שנפטר לאחר זמן.

לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן, לאחר זמן התחתן עם אשה שנייה שהייתה בתו של רבי יצחק סבע.

זכה שמגיד מהשמים ילמדו תורה.

חיבר את הספר הבית יוסף ואז עלה לארץ הקודש על פי הוראת המגיד והתיישב בעיר הקודש צפת.

היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של הרמ"ק.

נפטר בצפת בי"ג ניסן של"ה בגיל שמונים ושבע.

עם האר"י הקדוש

רבי יוסף קארו היה מחותן עם האר"י שחתן את בתו עם בנו של מרן. רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים העידו לו(למרן ה"בית יוסף") את העיסוק בתורת הנגלה, רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד האריז"ל בא ללמד את רבי יוף קארו קבלה ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו האר"י שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד קבלה משיטתו אלא משיטת הרמ"ק.

חב"ד וההקפדה על שולחן ערוך

בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי: "בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!"

"ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!".

בפעם אחרת, כתב הרבי במענה לאחד המכתבים: "מובן שאין כל הסכמה בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך השולחן ערוך, ומה שייך בזה הסכמה... מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו'... שאין לזה כל יסוד, וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה, שכיוון שיש בזה פסק דין בשולחן ערוך - אין לשנות חס ושלום!".

בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"^{[דרוש מקור]}!