סכנה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "מ"מ " ב־"מכל מקום ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==איסור אכילת דגים בחלב== | ==איסור אכילת דגים בחלב== | ||
במפרשי השולחן ערוך יורה דעה סימן פז מובא שיש ליזהר מלאכול דגים בחלב משום סכנה, | במפרשי השולחן ערוך יורה דעה סימן פז מובא שיש ליזהר מלאכול דגים בחלב משום סכנה, ומכל מקום עם חמאה מותר. וכך נהגו חסידי חב"ד. | ||
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ב[[רשימות]] כותב כי "'''איסור אכילת דגים בחלב''' מפני הסכנה שנזכר בבית יוסף '''חושבין לפליטת הקולמוס, אבל בכל זאת''' נזהרין בזה, ולכן '''מערבין עוד מה (חמאה) - כל זה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]'''". | [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ב[[רשימות]] כותב כי "'''איסור אכילת דגים בחלב''' מפני הסכנה שנזכר בבית יוסף '''חושבין לפליטת הקולמוס, אבל בכל זאת''' נזהרין בזה, ולכן '''מערבין עוד מה (חמאה) - כל זה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]'''". | ||
גרסה מ־00:45, 14 במרץ 2014
על פי התורה, על האדם לשמור את עצמו מכל סכנה, העלולה לסכן את גופו, עד שאמרו חז"ל: "חמירא סכנתא מאיסורא", כלומר חובה על האדם להזהר מספק סכנה, יותר מאשר עליו להזהר מספק עבירה.
הרבי הורה, כי כל כללי הפצת המעיינות אינם חלים במקרים של ספק סכנה, כך למשל, הורה הרבי כי אין להפיץ חסידות במקום בו יש התנגדות חריפה לחסידות, בו איימו ואף היכו בפועל חסידים שהפיצו את תורת החסידות.
איסור אכילת דגים בחלב
במפרשי השולחן ערוך יורה דעה סימן פז מובא שיש ליזהר מלאכול דגים בחלב משום סכנה, ומכל מקום עם חמאה מותר. וכך נהגו חסידי חב"ד.
כ"ק אדמו"ר שליט"א ברשימות כותב כי "איסור אכילת דגים בחלב מפני הסכנה שנזכר בבית יוסף חושבין לפליטת הקולמוס, אבל בכל זאת נזהרין בזה, ולכן מערבין עוד מה (חמאה) - כל זה הוראה מאדמו"ר הצמח צדק".
ובנוגע לדגים עם גבינה, מובא בפתחי תשובה שם בשם רבינו בחיי שגם בזה יש להחמיר, ובין רבני אנ"ש יש מחמירים ויש מקילין.