מנחם מענדל קופרשטוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב מנחם מנדל קופרשטוך, מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה. היה עד הכתובה של אדמו"ר הרמ"מ שניאורסאהן מליובאויטש זי"ע נבג"מ. התחנך ע"י אביו הרה"ח ברוך, על ברכי התורה והיראה. בשנות עליית הצורר הנצי עזב את גלובקע, שם כיהן כרבה החסידי, ועלה לא"י שם התיישב עם משפחתו בעיר חיפה. בחיפה הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה, היה בר אוריין, חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב והריי"צ נבג"מ. פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תודבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.
הרב מנחם מנדל קופרשטוך, מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה. היה עד הכתובה של אדמו"ר הרמ"מ שניאורסאהן מליובאויטש זי"ע נבג"מ. התחנך ע"י אביו הרה"ח ברוך, על ברכי התורה והיראה. בשנות עליית הצורר הנאצי עזב את גלובקע, שם כיהן כרבה החסידי, ועלה לא"י שם התיישב עם משפחתו בעיר חיפה. בחיפה הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה, היה בר אוריין, חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב והריי"צ נבג"מ. פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תודבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.
בכל שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנת=צלו מידי היבסקים מעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות אך בחסדי השי"ת בעוד התליין מחל בעבודתו התברר כי התליין שיכו רכלוט ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו של הרמ"מ קופרשטוך.
בכל שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים מעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות אך בחסדי השי"ת בעוד התליין מחל בעבודתו התברר כי התליין שיכו רכלוט ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו של הרמ"מ קופרשטוך.
ביום ז' אדר א' התש"ו עלה לגנזי מרומים, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.
ביום ז' אדר א' התש"ו עלה לגנזי מרומים, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.

גרסה מ־21:43, 25 בפברואר 2008

הרב מנחם מנדל קופרשטוך, מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה. היה עד הכתובה של אדמו"ר הרמ"מ שניאורסאהן מליובאויטש זי"ע נבג"מ. התחנך ע"י אביו הרה"ח ברוך, על ברכי התורה והיראה. בשנות עליית הצורר הנאצי עזב את גלובקע, שם כיהן כרבה החסידי, ועלה לא"י שם התיישב עם משפחתו בעיר חיפה. בחיפה הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה, היה בר אוריין, חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב והריי"צ נבג"מ. פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תודבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית. בכל שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים מעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות אך בחסדי השי"ת בעוד התליין מחל בעבודתו התברר כי התליין שיכו רכלוט ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו של הרמ"מ קופרשטוך. ביום ז' אדר א' התש"ו עלה לגנזי מרומים, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.