שבעת קני המנורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שבעת קני המנורה הינו מושג שהרבי חידש בשנים הראשונות ומטרתו שיהיו | שבעת קני המנורה הינו מושג שהרבי חידש בשנים הראשונות ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד ה[[נגלה]] ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד ה[[חסידות]]. | ||
==תולדות המושג== | ==תולדות המושג== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
שבוע לאחר ה[[יחידות]] ההיא להנהלת הישיבה, קרא הרבי את הבחורים הנבחרים אליו ליחידות והסביר להם את גודל הזכות שנפל בחלקם ומצד שני את גודל האחריות ובמהלך היחידות הרבי גם הסביר להם מה נדרש מהם בתור "שבעת הקנים" להשפיע בלימוד שלהם על הזולת ושאר תלמידי ה[[ישיבה]], | שבוע לאחר ה[[יחידות]] ההיא להנהלת הישיבה, קרא הרבי את הבחורים הנבחרים אליו ליחידות והסביר להם את גודל הזכות שנפל בחלקם ומצד שני את גודל האחריות ובמהלך היחידות הרבי גם הסביר להם מה נדרש מהם בתור "שבעת הקנים" להשפיע בלימוד שלהם על הזולת ושאר תלמידי ה[[ישיבה]], | ||
הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי ה[[אדמו"ר המהר"ש]], והקנים בנגלה במסכתות שונות. | |||
למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב [[מרדכי מענטליק]] בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" ב[[נגלה]] ובכל ליל שבת היה שיעור ב[[חסידות]] שנמסר על ידי אחד מהקנים" בחסידות | למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב [[מרדכי מענטליק]] בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" ב[[נגלה]] ובכל ליל שבת היה שיעור ב[[חסידות]] שנמסר על ידי אחד מהקנים" בחסידות | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
בחסידות: | בחסידות: | ||
*יהודה לייב אלעווסקי | *יהודה לייב אלעווסקי. | ||
*[[אהרון חיטריק]] | *[[אהרון חיטריק]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]]. | ||
*מרדכי לייב חן | *מרדכי לייב חן - מחברי הנהלת [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]]. | ||
* | *בצלאל יעקאבסהאן. | ||
*ישראל חיים לאזאר | *ישראל חיים לאזאר. | ||
*אלטר שנ"ז ליפסקר | *אלטר שנ"ז ליפסקר. | ||
*שמריהו רויטבלאט | *שמריהו רויטבלאט - משגיח בחסידות ב[[אהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס]]. | ||
ב[[נגלה]]: | ב[[נגלה]]: | ||
*יוסף ישעיה אייברהמס | *יוסף ישעיה אייברהמס - ר"י בישיבה גדולה מיאמי. | ||
*משה באגמילסקי | *משה באגמילסקי - רב בית הכנסת ? קראון הייטס. | ||
*פרץ פייגענסאהן | *פרץ פייגענסאהן. | ||
*ישראל פרידמן | *ישראל פרידמן - ראש ישיבת [[אהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס]]. | ||
*[[אברהם קארף]] | *[[אברהם קארף]]. | ||
*[[יצחק רייטפארט]] | *[[יצחק רייטפארט]] - מח"ס. | ||
*[[אברהם שם טוב]] | *[[אברהם שם טוב]] - שליח אד"ש לפילדלפיה. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[אבינו מלכנו (ספר)|אבינו מלכנו]], יו"ל ע"י מערכת [[התמים]]. | |||
[[קטגוריה: מושגים כלליים]] | [[קטגוריה: מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־04:47, 13 בפברואר 2014
שבעת קני המנורה הינו מושג שהרבי חידש בשנים הראשונות ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד הנגלה ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד החסידות.
תולדות המושג
בתחילת חודש כסליו של תשי"ט בעת יחידות שגרתית להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ביקש הרבי מאת הנהלת הישיבה לבחור את שבעת הקני המנורה דהיינו שבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד חלק הנגלה שבתורה ובזה הם מצטיינים ושבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד בחלק החסידות שבתורה ובזה הם מצטיינים.
מייד לאחר היחידות ההנהלה בחרה את ה"קנים" הרב מרדכי מענטליק בחר את ה"קנים" בנגלה והרב יואל כהן בחר את ה"קנים" בחסידות.
שבוע לאחר היחידות ההיא להנהלת הישיבה, קרא הרבי את הבחורים הנבחרים אליו ליחידות והסביר להם את גודל הזכות שנפל בחלקם ומצד שני את גודל האחריות ובמהלך היחידות הרבי גם הסביר להם מה נדרש מהם בתור "שבעת הקנים" להשפיע בלימוד שלהם על הזולת ושאר תלמידי הישיבה,
הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי האדמו"ר המהר"ש, והקנים בנגלה במסכתות שונות.
למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב מרדכי מענטליק בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" בנגלה ובכל ליל שבת היה שיעור בחסידות שנמסר על ידי אחד מהקנים" בחסידות
לאחר שבועיים בהתועדות י"ט כסליו ביקש הרבי שכל הבחורים הנבחרים יאמרו לחיים והרבי הזכיר את שמותם, ולאחר שאמרו לחיים, הרבי ביקש מהם שיתחילו ניגון והם התחילו לנגן "ופרצת" במנגינת כי אלוקים.
הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם בקובץ פילפולים ובאמת יומיים לאחר הופעת הקובץ הראשון הרבי הזכיר את זה בהתועדות של חג השבועות תשי"ט.
הרבי רצה שזה יתפשט גם בישיבות אחרות ושלח מכתב בי"ב סיון להנהלת הישיבה בלוד ומצורף את הקובץ פלפולים וביקש מהם לאמץ את הרעיון.
ה"קנים" הראשונים
בחסידות:
- יהודה לייב אלעווסקי.
- אהרון חיטריק - חבר מערכת אוצר החסידים.
- מרדכי לייב חן - מחברי הנהלת מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו.
- בצלאל יעקאבסהאן.
- ישראל חיים לאזאר.
- אלטר שנ"ז ליפסקר.
- שמריהו רויטבלאט - משגיח בחסידות באהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס.
בנגלה:
- יוסף ישעיה אייברהמס - ר"י בישיבה גדולה מיאמי.
- משה באגמילסקי - רב בית הכנסת ? קראון הייטס.
- פרץ פייגענסאהן.
- ישראל פרידמן - ראש ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם קראון הייטס.
- אברהם קארף.
- יצחק רייטפארט - מח"ס.
- אברהם שם טוב - שליח אד"ש לפילדלפיה.
לקריאה נוספת
- אבינו מלכנו, יו"ל ע"י מערכת התמים.