ניגון ויהי בימי אחשורוש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מה[[זאל הקטן]] ל[[שאלאש]] לאחר ששתה '[[משקה]]' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון{{הערה|מקור הדברים מר' [[שמואל קראוס]]}}.
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מה[[זאל הקטן]] ל[[שאלאש]] לאחר ששתה '[[משקה]]' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון{{הערה|מקור הדברים מר' [[שמואל קראוס]]}}.


[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. בכל שנה התחילו לשיר את הניגון בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] אדר (או [[אדר ראשון]] בשנה מעוברת), והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש שאחר כך (ובשנה מעוברת - במשך כל החודשיים שאחר כך - [[אדר ראשון]] ו[[אדר שני]]) ניגנו את הניגון רבות בפני הרבי. ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]].
[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים בשבת מברכים של חודש אדר ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]].


הניגון הושר רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי בחג הפורים במשך השנים.
ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב"ד]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/649128 הרבי מעודד את שירת הניגון] "ויהי בימי אחשוורוש", באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{וידאו}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/649128 הרבי מעודד את שירת הניגון] "ויהי בימי אחשוורוש", באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{וידאו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]

גרסה מ־15:56, 31 בינואר 2014

הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא שיר חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.

מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה).

מקור הניגון

הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.

יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון[1].

חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים חודש אדר[2], והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד בהתוועדויות של הרבי בפורים.

ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מקור הדברים מר' שמואל קראוס
  2. בשנה מעוברת היו מתחילים בשבת מברכים של חודש אדר ראשון