סיום הרמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב"ם (תקנה)|התקנה]] על דבר לימוד הרמב"ם בכל יום, דיבר הרבי על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימוד. ב[[התוועדות]] אחרון של פסח תשד"מ (ארבעה חודשים מ[[רמב"ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד יומי בספר הרמב"ם) אמר הרבי: | עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב"ם (תקנה)|התקנה]] על דבר לימוד הרמב"ם בכל יום, דיבר הרבי על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימוד. | ||
ב[[התוועדות]] אחרון של פסח תשד"מ (ארבעה חודשים מ[[רמב"ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד יומי בספר הרמב"ם) אמר הרבי: | |||
"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת הרמב"ם בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה", ומיד הוסיף: "ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם". | |||
בהמשך השיחה הרבי מבהיר כיצד צריך להיערך ה'סיום': "ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או התוועדות) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו"ברוב עם הדרת מלך", ומכיון שבערב פסח עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב"ם), בהתאם לתנאי המקום כו'". | |||
בהתקרב מועד סיום המחזור הראשון הזכיר שוב הרבי על ההכנות הנדרשות לקראת ה'סיום'('התוועדויות' תשמ"ה כרך ב עמ' 1304): "יש להשתדל שיערכו "סיומים" על לימוד הרמב"ם בכל מקום ומקום. וכמה אופנים בזה: | |||
(א) לערוך "סיום" בכל מקום שהיו על-כל-פנים עשרה לומדים, ומקומות שמספר הלומדים היו פחות מעשרה - יצטרפו יחד עם מקום אחר, כך שעריכת ה"סיום" תהיה במעמד עשרה מלומדי הרמב"ם, ובאופן זה יערכו "סיומים" במקומות רבים, אף שמספר המשתתפים בכל "סיום" לא יהיה גדול במיוחד. | |||
(ב) לערוך "סיום" מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה"סיום" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך". | |||
...ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד הרמב"ם - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"". | |||
גרסה מ־08:28, 22 בנובמבר 2007
עוד בראשית ההתעוררות והתקנה על דבר לימוד הרמב"ם בכל יום, דיבר הרבי על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימוד. בהתוועדות אחרון של פסח תשד"מ (ארבעה חודשים מהפעם הראשונה בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד יומי בספר הרמב"ם) אמר הרבי: "כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת הרמב"ם בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה", ומיד הוסיף: "ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם". בהמשך השיחה הרבי מבהיר כיצד צריך להיערך ה'סיום': "ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או התוועדות) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו"ברוב עם הדרת מלך", ומכיון שבערב פסח עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב"ם), בהתאם לתנאי המקום כו'".
בהתקרב מועד סיום המחזור הראשון הזכיר שוב הרבי על ההכנות הנדרשות לקראת ה'סיום'('התוועדויות' תשמ"ה כרך ב עמ' 1304): "יש להשתדל שיערכו "סיומים" על לימוד הרמב"ם בכל מקום ומקום. וכמה אופנים בזה:
(א) לערוך "סיום" בכל מקום שהיו על-כל-פנים עשרה לומדים, ומקומות שמספר הלומדים היו פחות מעשרה - יצטרפו יחד עם מקום אחר, כך שעריכת ה"סיום" תהיה במעמד עשרה מלומדי הרמב"ם, ובאופן זה יערכו "סיומים" במקומות רבים, אף שמספר המשתתפים בכל "סיום" לא יהיה גדול במיוחד.
(ב) לערוך "סיום" מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה"סיום" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך".
...ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד הרמב"ם - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"".