אלכסנדר סנדר יודסין

הרב אלכסנדר סנדר יודסין

הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, נולד בעיירה רצ'יצא ביילורוסיה. בנערותו למד בישיבות סמוך למקום מגוריו, ובשנת תרס"ט החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בקיץ תרע"ד היה בין חמשה התמימים אשר שהו יחד עם אדמו"ר הרש"ב בנאות דשא בזאולשא.

בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בתחילה בבית הגאון החסיד הרב דוד צבי חן רבה של צ'רניגוב, שקירבו מאוד ואף למד עמו בחברותא מאמרי חסידות. תחנתו הבאה בימי המלחמה, היתה חרסון שם יחד עם עוד תמימים הקים סניף של 'תומכי תמימים'. לאחר זמן חזר לצ'רניגוב אז נסמך לרבנות על ידי הרד"צ חן, שאף הסמיכו גם על הלכות איסור והיתר כמו גם לסדר גיטין וקידושין.

מסדר הקידושין בחתונתו, שהתקיימה בחודש אדר תרפ"א, היה הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי. כשנתיים לאחר נישואיו מונה לרב בעיר קריווארג שבאוקראינה. בגין היותו רב, הוגלה על ידי השלטונות הקומוניסטיים למחנה עבודה מרוחק באיי סלובקי, ולאחר זמן הותר לו להתיישב בעיירה פרבומייסק שבאוקראינה, ובלבד שלא ישוב לעיר בה מכהן כרב.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא יקבל על עצמו את עול הרבנות, אבל בשלב מסויים נזכר בדברי הרבי הריי"צ אליו ב'יחידות' מחודש כסלו תרפ"ז: "סענדער שלנו הוא רב". הרבי הריי"צ חזר על דברים אלו שלוש פעמים, וכעת הדברים הדהדו באוזניו של הרב יודאסין, שהבין כי הכוונה היתה שהוא צריך לכהן ברבנות.

ואכן, משמים גלגלו לו את משרת הרבנות. תקופה מסויימת לאחר הגיעו ארצה, עבר להתגורר בשכונת נווה צדק בסמיכות לרב שניאור זלמן סלונים רבה של קהילת חב"ד ביפו, והרב סלונים שסבל יסורים ומכאובים, החל להפנות את השואלים בהלכה אל הרב יודאסין.

כשלושה חודשים לפני פטירתו, נסע הרב סלונים לוועד הקהילה ביפו, ואמר כי רצונו שלאחר הסתלקותו ימלא את מקומו הרב יודאסין, זאת למרות שבנו הרב יעקב יוסף סלונים כיהן כרב (רב הקהילה האשכנזית בחברון) ומן הדין יוכל לרשת אותו. לאחר פטירת הרב סלונים, שיגר בנו הרב יעקב יוסף אגרת מיוחדת אל הרב יודאסין, ובה כתב כי על פי צוואת אביו, הוא מוותר על הרבנות ביפו.

לכבוד היכנסו לתפקיד, נערך טקס הכתרה בו השתתפו רבנים רבים ואישי ציבור מתל אביב-יפו. מיד לאחר היבחרו פנו אליו נציגים ממפלגות שונות, בכדי שיפעל במסגרתן, אך הרב יודאסין דחה את כל ההצעות על הסף, בטוענו כי חב"ד אינה מפלגתית, והוא רוצה לפעול עם כולם בשווה.

מלבד תשובות בהלכה, ונתינת עצות טובות, החל הרב יודאסין למסור שיעורים בנגלה וחסידות, ולפרקים קרובים ערך התוועדויות, בהן דיבר דברי חסידות. בנוסף לכך, עשה רבות בפעילות החב"דית בארץ הקודש בכלל ובתל אביב-יפו בפרט. כמו כן הוציא ספרים ובהם: "תומכי תמימים על הש"ס", ו"הלקח והלבוב" פירוש על ספר התניא.

קרוב ליובל שנים, כיהן ברבנות הקהילה החסידית ביפו, ונפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.

ספריו

דף השער

• תומכי תמימים על הש"ס - פירוש וביאור על כל מסכתות הש"ס, תשכ"ד.
• הלקח והלבוב - ביאור על ספר התניא.