יהודה הבר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:ר' יהודה הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהודה הבר]]
 הרב '''יהודה הבר (עבער)''' ([[איסרו חג]] ה[[פסח]] [[תרס"א]] - [[ב' כסלו]] [[תש"ב]]) היה ראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]], ולאחר מכן היה מנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]] וב[[תומכי תמימים אטווצק]].
+==ביוגרפיה==
-== תולדות חייו ==
 נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד בעיירה קרוסנילוקי.
-בגיל עשר התקבל לחדר בליובאוויטש, לאחר מכן התקבל לאולם הגדול. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]], לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק.
+בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], לאחר מכן התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק.
-בכסלו [[תרפ"ו]] נישא לפריידא בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון{{הערה|נכדו של רבי ברוך שלום בנו בכורו של הצמח צדק.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה רב בפריז.
+בכסלו [[תרפ"ו]] נישא לפריידא בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון{{הערה|נכדו של רבי ברוך שלום בנו בכורו של הצמח צדק.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה רב בפריז. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים.
-הרב הבר היה גם תקופה המנהל הגשמי של ישיבת תות"ל בוורשא.
+בשנת תר"ץ הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם היה אז הרבי הריי"צ, לאחר מכן עבר ל[[וורשה]] שם מונה לתפקיד ר"מ ראשי בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], ב[[תרצ"ב]] מונה לר"מ ראשי ב[[תומכי תמימים וורשא|תומכי תמימים בורשה]]. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות.
 שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש"י]], כך שכל שאלות התוספות תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים {{הערה|ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".}}.
-הרב הבר ערך את שבועון [[התמים]] וכתב את הספר "[[שערי יהודה]]".
+הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון [[התמים]] וכתב את הספר "שערי יהודה".
+היה ידוע כבעל חוש מיוחד ב[[ניגונים|נגינה]] שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו ניגונים חדשים, בשנת [[תרצ"ח]] החל על פי הוראה של האדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגיגה.
-בימי [[השואה]] הגיע ל[[ריגא]] במטרה לברוח ל[[ארצות הברית]], אולם שם נספה בחודש כסלו [[תש"ב]].
+בחורף של שנת [[ת"ש]], הצליח להימלט בעזרת הרבי הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מהנאצים, והגיע לריגא במטרה להמשיך לארצות הברית אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. בי' בכסלו ה'תש"ב (1942) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצח גם הרב [[יחזקאל פייגין]].
-==שערי יהודה==
+==ספריו==
-[[תמונה:770770.jpg|left|250px|ממוזער|שער הספר]]הספר '''שערי יהודה''' כולל את שיעוריו של הרב [[יהודה הבר]] הי"ד, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]], על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין.
+[[תמונה:770770.jpg|left|250px|ממוזער|שער הספר]]
+*'''שערי יהודה''' - שיעוריו של הרב הבר על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין. [[קה"ת]], [[תשי"ט]]{{הערה|יצא לאור בהוראה מיוחדת של [[הרבי]], לצורך הוצאתו לאור מונה צוות מיוחד שכונה "הועד להוצאת שערי יהודה".}}
-נערך על ידי צוות [[קה"ת]], ויצא לאור בשנת [[תשי"ט]] בהוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]] על ידי ה[[ועד להוצאת שערי יהודה]] בשנת [[תשי"ט]].
 == קישורים חיצונים ==