סטרדוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפט סטרדוב: עד שאבין איך התבנית הזו עובדת) |
מ (←משפט סטרדוב) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{ערך מורחב|משפט סטרדוב}} | {{ערך מורחב|משפט סטרדוב}} | ||
{{חלונית|מידי דברי בעיר הזאת, אחשוב לא למותר לגלות טפח ממצב העיר הזאת ויושביה היהודים: כולם מחזיקי נושנות הם, לפנים הצטיינה העיר הזאת בסדריה הנכונים, בה היו גם ישיבות אשר חסו תחת צל כנפי החסידה [=חסידות] אשר פרשה מוטות כנפיה על כל העיר מנער ועד זקן. אור ההשכלה לא התגנב בה מעודה. | {{חלונית|כותרת=כתבה בעיתון "המגיד" המתארת את מצב העיר בזמן ההלשנה|תוכן=מידי דברי בעיר הזאת, אחשוב לא למותר לגלות טפח ממצב העיר הזאת ויושביה היהודים: כולם מחזיקי נושנות הם, לפנים הצטיינה העיר הזאת בסדריה הנכונים, בה היו גם ישיבות אשר חסו תחת צל כנפי החסידה [=חסידות] אשר פרשה מוטות כנפיה על כל העיר מנער ועד זקן. אור ההשכלה לא התגנב בה מעודה. | ||
וזה שלוש שנים נתבטלו הישיבות על פי פקודת הממשלה כי נמצאו בה אנשי און אשר נתנו את שם ישראל לקלסה לפני הממשלה ויחפאו על העיר עונולת ופשעים אשר עצמו מספור. | וזה שלוש שנים נתבטלו הישיבות על פי פקודת הממשלה כי נמצאו בה אנשי און אשר נתנו את שם ישראל לקלסה לפני הממשלה ויחפאו על העיר עונולת ופשעים אשר עצמו מספור. | ||
הרה"ג ה' ניימרק יושב בבית האסורים שתי שנים, ועוד גם היום לא נקח ממשפטו זה המוכן להיות. מיני אז דרכי העדה פה אבלות. ריב כי יהי' לאיש עם רעהו בבית הכנסת או בחוץ יחפוש עליו עוולות ויחפיא עוונות חטעים ופשטעים על שאריו וקרוביו ויעלה קצץ הממשלה המקומית על כל ראשי העיר|יה"ל בן דוד, "המגיד"}} | הרה"ג ה' ניימרק יושב בבית האסורים שתי שנים, ועוד גם היום לא נקח ממשפטו זה המוכן להיות. מיני אז דרכי העדה פה אבלות. ריב כי יהי' לאיש עם רעהו בבית הכנסת או בחוץ יחפוש עליו עוולות ויחפיא עוונות חטעים ופשטעים על שאריו וקרוביו ויעלה קצץ הממשלה המקומית על כל ראשי העיר|מקור=יה"ל בן דוד, "המגיד"}} | ||
== רבני העיר == | == רבני העיר == | ||
גרסה מ־04:40, 23 ביוני 2013
סטרדוב (או סטארדוב; סטראדוב) היא עיירה בפלך צ'רניגוב, רוסיה. בעיירה היו מאות יהודים חסידים, רובם מקושרים לאדמו"ר המהר"ש.
קהילת חב"ד בעיר
ישיבת חב"ד
בעיר פעלה ישיבת חב"ד, עד שנסגרה בשנת תרמ"ב בהוראת השלטונות בשל החשד של היותה קשורה בפשעים פלילים נגד חוקת הצבא.
בראשות הישיבה עמד הרב יהושע נתן העשל נטע גענסין.
משפט סטרדוב
| ערך מורחב – משפט סטרדוב |
כתבה בעיתון "המגיד" המתארת את מצב העיר בזמן ההלשנה
|
|---|
|
מידי דברי בעיר הזאת, אחשוב לא למותר לגלות טפח ממצב העיר הזאת ויושביה היהודים: כולם מחזיקי נושנות הם, לפנים הצטיינה העיר הזאת בסדריה הנכונים, בה היו גם ישיבות אשר חסו תחת צל כנפי החסידה [=חסידות] אשר פרשה מוטות כנפיה על כל העיר מנער ועד זקן. אור ההשכלה לא התגנב בה מעודה. וזה שלוש שנים נתבטלו הישיבות על פי פקודת הממשלה כי נמצאו בה אנשי און אשר נתנו את שם ישראל לקלסה לפני הממשלה ויחפאו על העיר עונולת ופשעים אשר עצמו מספור. הרה"ג ה' ניימרק יושב בבית האסורים שתי שנים, ועוד גם היום לא נקח ממשפטו זה המוכן להיות. מיני אז דרכי העדה פה אבלות. ריב כי יהי' לאיש עם רעהו בבית הכנסת או בחוץ יחפוש עליו עוולות ויחפיא עוונות חטעים ופשטעים על שאריו וקרוביו ויעלה קצץ הממשלה המקומית על כל ראשי העיר |
| יה"ל בן דוד, "המגיד" |
רבני העיר
בתחילה שימש ברבנות העיר והקהילה החסידית הרב זלמן ניימרק, עד לשנת תרמ"ב אז נאסר למשך שנתיים בשל ההלשנה. למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת ה'תרמ"ו עבר לגור בויטבסק שם קיבל הצעת רבנות[1].
במשך עשר שנים לא מינו אנשי הקהילה רב אחר תחתיו, בשל הזעזוע שהיו עוד נתונים בו מהעלילה נגד עדת החסידים ומאסרם של 80 מראשי הקהילה.
רק כעבור עשרים שנה מינו רב אחר תחת הרב ניימרק, את הרב שניאור זלמן שניאורסון שהיה קודם לכן רב בעיירה ריפקה (פלך צ'רניגוב).
בשנות המהפכה עבר לכהן ברבות הומיל.