מלחמת גוג ומגוג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מלחמת גוג ומגוג''' הוא מושג ביהדות המתאר מלחמה אשר צפויה להתרחש לפני{{הערה|"כ"ק אדמו"ר שליט"א: קודם יהי' הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואח"כ ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים" (שו"ת עם ה[[רש"ג]] באחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]}} [[ימות המשיח]], במלחמה זו, גוג מלך מגוג, יאסוף צבאות רבים ואיתם יצא למלחמה בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה'.
'''מלחמת גוג ומגוג''' הוא מושג ביהדות המתאר מלחמה אשר צפויה להתרחש לפני{{הערה|כך אמר הרבי: "קודם יהי' הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואחר כך ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים" (שו"ת עם ה[[רש"ג]] באחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר [[המלך במסיבו]])}} [[ימות המשיח]], במלחמה זו, גוג מלך מגוג, יאסוף צבאות רבים ואיתם יצא למלחמה בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה'.


==מקור==
==מקור==
שורה 13: שורה 13:


==קיום המלחמה==
==קיום המלחמה==
קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח')}}. מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה{{הערה|נדפס בס' שם משמואל פ' ויגש תרע"ז ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל קבלה מרבותינו הקדושים נ"ע שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".}}. [[הרבי]] יתייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|אחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]):[[רש"ג]]: האם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? כ"ק אדמו"ר שליט"א: יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה הי' אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת תרע"ד הי' קץ.}}. לפני מלחמת המפרץ אמר הרבי{{הערה|1=שבת פרשת וארא תשנ"א, נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=191 ספר התוועדויות תשנ"א חלק ב' עמ' 174]}}: {{ציטוטון|דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי השואה - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהי'ה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!}}{{הערה|והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה .. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מהקב"ה "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועאכו"כ בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".}}
קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח')}}. מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה{{הערה|נדפס בס' שם משמואל פ' ויגש תרע"ז ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל קבלה מרבותינו הקדושים נ"ע שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".}}. [[הרבי]] יתייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|אחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]: [[רש"ג]]: האם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? כ"ק אדמו"ר שליט"א: יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה הי' אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת תרע"ד הי' קץ.}}. לפני מלחמת המפרץ אמר הרבי{{הערה|1=שבת פרשת וארא תשנ"א, נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=191 ספר התוועדויות תשנ"א חלק ב' עמ' 174]}}: {{ציטוטון|דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי ה[[שואה]] - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהי'ה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!}}{{הערה|והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה .. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מהקב"ה "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועאכו"כ בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".}}
 


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

גרסה מ־05:43, 21 ביוני 2013

מלחמת גוג ומגוג הוא מושג ביהדות המתאר מלחמה אשר צפויה להתרחש לפני[1] ימות המשיח, במלחמה זו, גוג מלך מגוג, יאסוף צבאות רבים ואיתם יצא למלחמה בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה'.

מקור

המקור הראשוני למושג זה מופיע בספר יחזקאל:

לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ, רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג. כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים, לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. וּבְקִנְאָתִי, בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי, אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה.

ל"ח, י"ד-כ"ג

אופן המלחמה

על מלחמה זו ודומיו, אומר הרמב"ם:

וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ: שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִים הֶן אֵצֶל הַנְּבִיאִים. גַּם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ

הלכות מלכים פרק י"ב, הלכה ד

מטרות המלחמה

מטרת המלחמה היא לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו[2]. מטרה נוספת: לזכך את עם-ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים[3].

קיום המלחמה

קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח')}}. מסורת מהבעל שם טוב, שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה[4]. הרבי יתייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה במלחמת עולם הראשונה[5]. לפני מלחמת המפרץ אמר הרבי[6]: "דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי השואה - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהי'ה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!"[7]

הערות שוליים

  1. כך אמר הרבי: "קודם יהי' הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואחר כך ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים" (שו"ת עם הרש"ג באחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר המלך במסיבו)
  2. כפי שמפרש המצודות דוד (יחזקאל ל"ח, ט"ז): "למען ידעו אותי הגוים ויכירו בי בעת אהיה מקודש לעיניהם על ידך אתה גוג כי כשיעשה משפט יקודש שמו הגדול"
  3. פירוש המצודות (זכריה י"ג, ט): "אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים"
  4. נדפס בס' שם משמואל פ' ויגש תרע"ז ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל קבלה מרבותינו הקדושים נ"ע שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".
  5. אחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר המלך במסיבו: רש"ג: האם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? כ"ק אדמו"ר שליט"א: יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה הי' אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת תרע"ד הי' קץ.
  6. שבת פרשת וארא תשנ"א, נדפס בספר התוועדויות תשנ"א חלק ב' עמ' 174
  7. והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה .. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מהקב"ה "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועאכו"כ בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".