דאגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''דאגה''' היא סניף והבאה למידת העצב.<REF>ספר התניא פכ"ו.</REF> == דאגה גשמית == דאגה בלב איש ישיחנה. אמרו ר…)
 
מ (הגהה)
שורה 2: שורה 2:


== דאגה גשמית ==
== דאגה גשמית ==
על דאגות גשמיות אמרו [[חז"ל]], "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף מב}}:
#יסיחנה מדעתו.
#ישיחנה לאחרים.


דאגה בלב איש ישיחנה. אמרו רז"ל שני פירושים: יסיחנה מדעתו, ישיחנה לאחרים.
ופירש [[הרבי הצמח צדק]]: {{ציטוטון|לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו}}{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה סיון]].}}
ופירש הצמח צדק: לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו.<REF>[[תבנית:היום יום/כ"ה סיון]]</REF>


העצה והתרופה של הישיחנה לאחרים, היא משום שעל ידי זה יוצא הדאגה.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1c&search=%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94 לקוטי תורה פרשת בשלח]</REF>
העצה והתרופה של ה'ישיחנה לאחרים', היא משום שעל ידי הסיפור לאחר, יוצאת הדאגה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1c&search=%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94 לקוטי תורה פרשת בשלח].}}


== דאגה רוחנית ==
== דאגה רוחנית ==
דאגה של [[יהודי]] ממצבו הרוחני, היא חיובית, כיוון שעל ידה יתקן את מעשיו.
בספר [[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]] מובא המעלה ב'דאגה רוחנית', בלימוד [[תורה]]:
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|מקור=[[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/2/5a&search=%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94]}}
|תוכן=כי העוסק בלימוד התורה לא בנקל יבא לשלימות לימודו כי אם אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד על דבר החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל -  "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל".
}}


ישנה פעמים שהדאגה מדה טובה היא. כי העוסק בלמודו לא בנקל יבא לשלימות למודו כ"א אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד ע"ד החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל -  אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/2/5a&search=%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94 אמרי בינה]</REF>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה מ־15:54, 8 במאי 2013

דאגה היא סניף והבאה למידת העצב.[1]

דאגה גשמית

על דאגות גשמיות אמרו חז"ל, "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים[2]:

  1. יסיחנה מדעתו.
  2. ישיחנה לאחרים.

ופירש הרבי הצמח צדק: "לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו"[3]

העצה והתרופה של ה'ישיחנה לאחרים', היא משום שעל ידי הסיפור לאחר, יוצאת הדאגה[4]

דאגה רוחנית

דאגה של יהודי ממצבו הרוחני, היא חיובית, כיוון שעל ידה יתקן את מעשיו.

בספר אמרי בינה מובא המעלה ב'דאגה רוחנית', בלימוד תורה:

כי העוסק בלימוד התורה לא בנקל יבא לשלימות לימודו כי אם אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד על דבר החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל - "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל".

הערות שוליים