משתמש:כתית למאור/מספרים: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←עשרים) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←עשרים) |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
העשרים הוא שלימות המוחין - חכמה ובינה. ולכן רק בגיל עשרים יכול הבן למכור בנכסי אביו, כי רק אז מתמלא שכלו, ולכן גם אז צומח הזקן שנמשך ממוחין דגדולה שלמעלה מהמוחין שיש לו קודם גיל עשרים. | העשרים הוא שלימות המוחין - חכמה ובינה. ולכן רק בגיל עשרים יכול הבן למכור בנכסי אביו, כי רק אז מתמלא שכלו, ולכן גם אז צומח הזקן שנמשך ממוחין דגדולה שלמעלה מהמוחין שיש לו קודם גיל עשרים. | ||
ומצינו ב'''יו"ד''' שמילואה הוא ''ו'' ו-''ד'' שביחד הם עשרים, שזה מורה ששלימות המוחין (המרומזים ביו"ד) הוא עשרים - כתר, שגם כולל פעמים עשר שלימות החכמה והבינה. | |||
וזה שהעשרים קשור עם כתר, מסביר את זה שסוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, שבסוכה מאירים אורות המקיפים, והם מתפשטים רק עד עשרים (בגימטריה כתר) אמה. | |||
מחצית השקל היתה מתוך השקל שמשקלו עשרים גרה, וזאת כיון שהשקל מורה על האהבה, ואהבה שנדרשת מכל אחד היא כלולה מעשר, דהיינו משלימות שכלו ומדותיו. אבל יש אהבה הבאה מלמעלה שהיא עוד עשר, וביחד הם עשרים. | |||
ואברהם אבינו (אברהם אוהבי) נולד עשרים דורות לאחר בריאת העולם. | |||
והנה יו"ד במילואו עשרים וענין ו"ד שהם מילוי היו"ד היינו המדות ששרשן מאבא שי"ב והדבור ששרשו מאבא יסד ברתא. ועמ"ש ע"פ כי מראש צורים אראנו. א"נ ו"ד קול ודבור. ועיין מכ"ז בענין מחצית השקל. וגם י"ל תשב"כ ותשבע"פ. ולכן בן עשרים מאיר בו יו"ד עם המלוי מוחין דאבא שלמעלה מבחי' ה"א נש"ב שהם שערים הנמשכים מהבינה שכל המושג למדות אזי ההעלאה לגלגלתם רצון העליון מה שאינו מושג כלל בחכמה ע"ד ומשה נגש אל הערפל כי ב' מקיפים חיה יחידה חיה מוחין דאבא והחכמה תחיה. אח"כ יחידה לגלגלתם. ועמ"ש ע"פ ומשה נגש כו'. וכענין פתחי לי ואזי אפתח כפתחו של אולם שהוא למעלה מבחי' עשרים כו'. ועיין בענין חיי שרה עשרים שנה או"א כתר מאה כו'. וע"כ מבן עשרים שנה ומעלה דוקא יכולים לישא בחי' מוחי' שלו לבחי' הכתר כי אור החכמה קרוב יותר לכתר ועולה ראשונה וגם עמו עולה כל המסתעפים ממנו כו' וכמ"ש והחכמה מאין תמצא כו' משא"כ פחות מבן עשרים שאין לו מבחי' מוחי' דאבא עדיין רק בחי' מוחי' דאמא עדיין רחוק הוא מבחי' אור הכתר ולא יכלו להעלותו לגלגלתם כו': | והנה יו"ד במילואו עשרים וענין ו"ד שהם מילוי היו"ד היינו המדות ששרשן מאבא שי"ב והדבור ששרשו מאבא יסד ברתא. ועמ"ש ע"פ כי מראש צורים אראנו. א"נ ו"ד קול ודבור. ועיין מכ"ז בענין מחצית השקל. וגם י"ל תשב"כ ותשבע"פ. ולכן בן עשרים מאיר בו יו"ד עם המלוי מוחין דאבא שלמעלה מבחי' ה"א נש"ב שהם שערים הנמשכים מהבינה שכל המושג למדות אזי ההעלאה לגלגלתם רצון העליון מה שאינו מושג כלל בחכמה ע"ד ומשה נגש אל הערפל כי ב' מקיפים חיה יחידה חיה מוחין דאבא והחכמה תחיה. אח"כ יחידה לגלגלתם. ועמ"ש ע"פ ומשה נגש כו'. וכענין פתחי לי ואזי אפתח כפתחו של אולם שהוא למעלה מבחי' עשרים כו'. ועיין בענין חיי שרה עשרים שנה או"א כתר מאה כו'. וע"כ מבן עשרים שנה ומעלה דוקא יכולים לישא בחי' מוחי' שלו לבחי' הכתר כי אור החכמה קרוב יותר לכתר ועולה ראשונה וגם עמו עולה כל המסתעפים ממנו כו' וכמ"ש והחכמה מאין תמצא כו' משא"כ פחות מבן עשרים שאין לו מבחי' מוחי' דאבא עדיין רק בחי' מוחי' דאמא עדיין רחוק הוא מבחי' אור הכתר ולא יכלו להעלותו לגלגלתם כו': | ||
==עשרים ואחד== | ==עשרים ואחד== |
גרסה מ־18:35, 30 באפריל 2013
בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים. תבנית:מספרים
עשרים
המספר עשרים הוא בגימטריה כ"ף, והמילה עשרים בגימטריה כתר (שמתחיל בכ"ף).
העשרים הוא שלימות המוחין - חכמה ובינה. ולכן רק בגיל עשרים יכול הבן למכור בנכסי אביו, כי רק אז מתמלא שכלו, ולכן גם אז צומח הזקן שנמשך ממוחין דגדולה שלמעלה מהמוחין שיש לו קודם גיל עשרים.
ומצינו ביו"ד שמילואה הוא ו ו-ד שביחד הם עשרים, שזה מורה ששלימות המוחין (המרומזים ביו"ד) הוא עשרים - כתר, שגם כולל פעמים עשר שלימות החכמה והבינה.
וזה שהעשרים קשור עם כתר, מסביר את זה שסוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, שבסוכה מאירים אורות המקיפים, והם מתפשטים רק עד עשרים (בגימטריה כתר) אמה.
מחצית השקל היתה מתוך השקל שמשקלו עשרים גרה, וזאת כיון שהשקל מורה על האהבה, ואהבה שנדרשת מכל אחד היא כלולה מעשר, דהיינו משלימות שכלו ומדותיו. אבל יש אהבה הבאה מלמעלה שהיא עוד עשר, וביחד הם עשרים.
ואברהם אבינו (אברהם אוהבי) נולד עשרים דורות לאחר בריאת העולם.
והנה יו"ד במילואו עשרים וענין ו"ד שהם מילוי היו"ד היינו המדות ששרשן מאבא שי"ב והדבור ששרשו מאבא יסד ברתא. ועמ"ש ע"פ כי מראש צורים אראנו. א"נ ו"ד קול ודבור. ועיין מכ"ז בענין מחצית השקל. וגם י"ל תשב"כ ותשבע"פ. ולכן בן עשרים מאיר בו יו"ד עם המלוי מוחין דאבא שלמעלה מבחי' ה"א נש"ב שהם שערים הנמשכים מהבינה שכל המושג למדות אזי ההעלאה לגלגלתם רצון העליון מה שאינו מושג כלל בחכמה ע"ד ומשה נגש אל הערפל כי ב' מקיפים חיה יחידה חיה מוחין דאבא והחכמה תחיה. אח"כ יחידה לגלגלתם. ועמ"ש ע"פ ומשה נגש כו'. וכענין פתחי לי ואזי אפתח כפתחו של אולם שהוא למעלה מבחי' עשרים כו'. ועיין בענין חיי שרה עשרים שנה או"א כתר מאה כו'. וע"כ מבן עשרים שנה ומעלה דוקא יכולים לישא בחי' מוחי' שלו לבחי' הכתר כי אור החכמה קרוב יותר לכתר ועולה ראשונה וגם עמו עולה כל המסתעפים ממנו כו' וכמ"ש והחכמה מאין תמצא כו' משא"כ פחות מבן עשרים שאין לו מבחי' מוחי' דאבא עדיין רק בחי' מוחי' דאמא עדיין רחוק הוא מבחי' אור הכתר ולא יכלו להעלותו לגלגלתם כו':
עשרים ואחד
אך טוב לישראל.
עשרים ושתיים
בך יברך ישראל.
עשרים ושלוש
עשרים וארבע
כתבי הקודש. "כד" ותמלא כדה ותעל - בכ"ד ספרים.
עשרים וחמש
כה - נבואת שאר הנביאים.
עשרים ושש
בגימטריה שם הוי'.
עשרים ושבע
זך - מורה על בירור וזיכוך העולם (ובפרט בדור השביעי שבו יצרפו ויזככו רבים..).
עשרים ושמונה
כח.
עשרים ותשע
שלושים
מספר הימים בחודש מלא. שלושים יום קודם החג צריך להתחיל לעסוק בהלכות החג.
שלושים ואחת
גימטריא שם א-ל.
שלושים ושניים
ל"ב נתיבות חכמה.
שלושים ושלוש
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ל"ג בעומר.
שלושים ושש
ל"ו צדיקים נסתרים.
שלושים ותשע
ט"ל אורות טלך. ל"ט אבות מלאכות.
ארבעים ושניים
שם מ"ב, שם הוי' במילוי אל"פים.
ארבעים ותשע
מ"ט שערי בינה. מ"ט ימי העומר. שלימות בירור המידות.
חמישים
שער הנו"ן (חמישים שערי בינה).
חמישים ושתיים
שם ב"נ - שם הוי"ה במילוי ה"ה.
שישים
מבטל כל מיני רע.
שבעים
שלימות בירור המידות.
מאה
מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.