גזירת הקנטוניסטים: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 50: שורה 50:
==התייחסות רבותינו נשיאינו==
==התייחסות רבותינו נשיאינו==


===אדמו"ר האמצי===
===אדמו"ר האמצעי===
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל.
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל.


למרות זאת, ישנו מאמר מאדמו"ר האמצעי העוסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146375&&page=2&$201304192345750 צילם דפי המאמר באתר 'אוצר החכמה'].}},שם מבאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.
למרות זאת, ישנו מאמר מאדמו"ר האמצעי העוסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=265 צילם דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}},שם מבאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.


המאמר נאמר בשבוע לפני הסתלקותו, וקודם אמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|כשהייתי על קבר אבי לפני שבע שנים ראיתי קטרוג גדול על בחורי ישראל. סוד שבע יפול צדיק, וקם הגזירה}}.
המאמר נאמר בשבוע לפני הסתלקותו (בחודש כסלו תקפ"ח), וקודם אמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבעה שנים מקודם כשהייתי על קבר אאמו״ר נ״ע שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי י שראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה) ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבודאי יהי׳ זה במשך הזמן, ואח׳׳כ בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע דא״ח והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאד עד אור הבוקר וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה, ואח"כ כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי אאמו״ר נ״ע ויאמר לי מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר. ותיכף נשברה רוחי בקרבי שבוודאי הוא מלקיחת בנ״י לאנ״ח}}.


במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.
במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.