דוד ברוומן: הבדלים בין גרסאות בדף
(דיוק והשמטת קישורים מיותרים) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
היה ידידו הקרוב של הרב [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין". | היה ידידו הקרוב של הרב [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין". | ||
בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ובשנת [[תש"ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"א]], שאז עלה ל[[ארץ הקודש]]. | בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ובשנת [[תש"ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"א]] ועסק בהדפסת ספרים בגרמניה{{הערה|באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגמרניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.}} שאז עלה ל[[ארץ הקודש]]. | ||
לאחר שעלה ל[[ארץ הקודש]] נתמנה בשנת [[תשט"ו]] ליו"ר [[ועד כפר חב"ד|וועד]] [[כפר חב"ד|הכפר]]. | לאחר שעלה ל[[ארץ הקודש]] נתמנה בשנת [[תשט"ו]] ליו"ר [[ועד כפר חב"ד|וועד]] [[כפר חב"ד|הכפר]]. | ||
נפטר ממחלה קשה ב[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"ט]]. | נפטר ממחלה קשה ב[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"ט]]{{הערה|כאשר חתנו הכין לדפוס קונטרס מאמרים של אדמו"ר האמצעי, כתב בפתח דבר שזהו יום היארצייט של חותנו, והרבי אישר והגיה את הפתח דבר.}}. | ||
את מקומו ב[[ועד כפר חב"ד]], מילא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] | את מקומו ב[[ועד כפר חב"ד]], מילא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1697 תולדות חייו [[שבועון כפר חב"ד]], גליון מספר 1330, פרשת שלח [[תשס"ט]]] | *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1697 תולדות חייו [[שבועון כפר חב"ד]], גליון מספר 1330, פרשת שלח [[תשס"ט]]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוומן דוד]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוומן דוד]] | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוומן דוד]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוומן דוד]] | |||
גרסה מ־15:39, 15 באפריל 2013
הרב דוד ברוומן ע"ה נולד למשפחה לא חב"דית בעיר חרסון שבאוקראינה להוריו ר' חיים וגולדה ברוומן בר"ח ניסן תר"ע.
כשהיה ר' דוד ילד כבן עשר, הוא יצא עם אביו לטיול ברוסטוב. לפתע שמעו קולות ניגון ערב שבקעו מאחד הבתים. הם החלו הולכים בעקבות הניגון, עד שמצאו את עצמם בפתחו של בית אדמו"ר הריי"צ בו נערכה התוועדות עם הרבי.
ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר 'לחיים'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר "איך האדעווע איהם מיט די אייגן" (אני מטפח אותו במבטי).
אחרי המאורע הזה לקחו החסידים את הילד הקטן תחת חסותם; הם גידלו וקרבו אותו עד שהיה לחסיד לתפארת.
למד בישיבת תומכי תמימים נעוול.
בשנת תש"ב נישא לביתו של הרב יעקב יוסף רסקין.
היה ידידו הקרוב של הרב בן ציון שם טוב ואדמו"ר הריי"צ כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין".
בשנת תש"ו נמלט מברית המועצות ובשנת תש"ו פגש ברבי בצרפת, שם מינה אותו הרבי למנהל פועל של קה"ת באירופה, תפקיד בו שימש עד שנת תשי"א ועסק בהדפסת ספרים בגרמניה[1] שאז עלה לארץ הקודש.
לאחר שעלה לארץ הקודש נתמנה בשנת תשט"ו ליו"ר וועד הכפר.
נפטר ממחלה קשה בכ"ד בסיוון תשי"ט[2].
את מקומו בועד כפר חב"ד, מילא הרב שלמה מיידנצ'יק.
משפחתו
- רעייתו מ' צביה ברוומן, בת ר' יעקב יוסף רסקין.
חתניו:
- ר' יהושע מונדשיין חוקר וסופר.
- ר' דב אלראי ע"ה.
- הרב יוסף שמחה גינזבורג רב אזורי עומר-להבים.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, משלוחי הרבי לאה"ק, רבה של חולון וחבר בי"ד רבני חב"ד באה"ק.
- ר' יצחק מאיר הכהן סוסובר מנהל גני חב"ד ראשל"צ.
לקריאה נוספת
- מכתבי האדמו"רים אל הרה"ח ר' דוד ברוומן, הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ג.
- תולדות חייו שבועון בית משיח, י' חשון תשנ"ט
- תולדות חייו שבועון כפר חב"ד, גליון מספר 1330, פרשת שלח תשס"ט
הערות שוליים
- ↑ באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגמרניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.
- ↑ כאשר חתנו הכין לדפוס קונטרס מאמרים של אדמו"ר האמצעי, כתב בפתח דבר שזהו יום היארצייט של חותנו, והרבי אישר והגיה את הפתח דבר.