חיצון: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (התחלת שיפוץ) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (התקדמות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לאדם ישנם שלושה [[לבושים]] באמצעותם הוא עובד את [[עבודת ה'|עבודתו]]. עבודה זו (באופן זה) היא רק ב'''חיצוניות''' של האדם. | לאדם ישנם שלושה [[לבושים]] באמצעותם הוא עובד את [[עבודת ה'|עבודתו]]. עבודה זו (באופן זה) היא רק ב'''חיצוניות''' של האדם. | ||
ה'''חיצון''' הוא אחד כזה שכל עבודתו היא באופן חיצוני, אך הוא אינו עובד את עבודתו בפנימיותו, כלומר, בשינוי הכוחות הפנימיים ותיקון המידות. | ה'''חיצון''' הוא אחד כזה שכל עבודתו היא באופן חיצוני ושטחי, אך הוא אינו עובד את עבודתו בפנימיותו וביסודיות, כלומר, בשינוי הכוחות הפנימיים ותיקון המידות. ולכן הוא גם נקרא "קל דעת"{{הערה|כמו אשה שנקראת קלת דעת, כיון שאין לה יסוד אלא כל דבר קטן עוקרה מדעתה הקודמת. ובלשון החסידים "'''שוואנץ'''". | ||
:ובאופן אחר: שאין לו דעת שהיא מלשון התקשרות והתחברות והוא עושהו רק בשטחיות ללא קישור פנימי.}}. | |||
ולכן החיצון יכול לעשות דברים שלמעלה ממדריגתו, אך הוא עושה אף שנדרש בעבור זה גם פנימיות, והיא איננה. | ולכן החיצון יכול לעשות דברים שלמעלה ממדריגתו, אך הוא עושה אף שנדרש בעבור זה גם פנימיות, והיא איננה. | ||
אופן עבודה זה הינו "מן השפה ולחוץ", כיון שאין זה מגיע מתוך נקודת לבבו. ולכן האדם יכול להגיע במהירות להתלהבות בתפילתו, אף שאינו מתבונן כראוי. ולכן גם הוא לא מופרע מה"{{מונחון|צד השמאלי|כינוי לנפש הבהמית והיצר הרע השוכנים בחלל השמאלי שבלב}}". | אופן עבודה זה הינו "מן השפה ולחוץ", כיון שאין זה מגיע מתוך נקודת לבבו. ולכן האדם יכול להגיע במהירות להתלהבות בתפילתו, אף שאינו מתבונן כראוי. ולכן גם הוא לא מופרע מה"{{מונחון|צד השמאלי|כינוי לנפש הבהמית והיצר הרע השוכנים בחלל השמאלי שבלב}}", כיון שזה מגיע ממנו. | ||
עשיותיו הינן עבור הזולת בכדי שיראה שהוא "בעל מדרגה" ו"עובד". | |||
"{{הדגשה|קיום מצוה בשביל סגולות וקבלת שכר הוא – לאמיתו של דבר – סדר של "חיצון". "חיצון" אינו מסור להענין עצמו. בעשותו דבר אחד – חושב הוא בשעת מעשה אודות דבר אחר}}"{{הערה|שיחת חג השבועות תשט"ו - הוגה ונדפס בלקו"ש ח"ב.}}. | |||
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה. | בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה. | ||
[[הרבי הרש"ב]] אומר{{הערה|ושבתי בשלום [[עת"ר]] - [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמר עבודה]] שעוסק בבעיה זו.}}: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון. | [[הרבי הרש"ב]] אומר{{הערה|ושבתי בשלום [[עת"ר]] - [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמר עבודה]] שעוסק בבעיה זו.}}: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון. | ||
גרסה מ־19:50, 9 באפריל 2013
לאדם ישנם שלושה לבושים באמצעותם הוא עובד את עבודתו. עבודה זו (באופן זה) היא רק בחיצוניות של האדם.
החיצון הוא אחד כזה שכל עבודתו היא באופן חיצוני ושטחי, אך הוא אינו עובד את עבודתו בפנימיותו וביסודיות, כלומר, בשינוי הכוחות הפנימיים ותיקון המידות. ולכן הוא גם נקרא "קל דעת"[1].
ולכן החיצון יכול לעשות דברים שלמעלה ממדריגתו, אך הוא עושה אף שנדרש בעבור זה גם פנימיות, והיא איננה.
אופן עבודה זה הינו "מן השפה ולחוץ", כיון שאין זה מגיע מתוך נקודת לבבו. ולכן האדם יכול להגיע במהירות להתלהבות בתפילתו, אף שאינו מתבונן כראוי. ולכן גם הוא לא מופרע מה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין צד השמאלי", כיון שזה מגיע ממנו.
עשיותיו הינן עבור הזולת בכדי שיראה שהוא "בעל מדרגה" ו"עובד".
""קיום מצוה בשביל סגולות וקבלת שכר הוא – לאמיתו של דבר – סדר של "חיצון". "חיצון" אינו מסור להענין עצמו. בעשותו דבר אחד – חושב הוא בשעת מעשה אודות דבר אחר" "[2].
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.
הרבי הרש"ב אומר[3]: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.
מקורות
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ כמו אשה שנקראת קלת דעת, כיון שאין לה יסוד אלא כל דבר קטן עוקרה מדעתה הקודמת. ובלשון החסידים "שוואנץ".
- ובאופן אחר: שאין לו דעת שהיא מלשון התקשרות והתחברות והוא עושהו רק בשטחיות ללא קישור פנימי.
- ↑ שיחת חג השבועות תשט"ו - הוגה ונדפס בלקו"ש ח"ב.
- ↑ ושבתי בשלום עת"ר - מאמר עבודה שעוסק בבעיה זו.