בכן – הבדלי גרסאות
מ השחרת האותיות... :) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ תיקון סגנון - עכשיו זה בסדר? |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''בכן''' הוא ביטוי המביע את תכליתו של הדבר, והתוצאה שלו במעשה בפועל. הביטוי משמש בעיקר כניב, נוגע לתוצאה של הפעולה הנפשית שנוצרה אצל ה[[אדם]] לאחר שלמד [[מאמר]], [[שיחה]] או השתתף ב[[התוועדות]]. | ה'''בכן''' הוא ביטוי המביע את תכליתו של הדבר, והתוצאה שלו במעשה בפועל. הביטוי משמש בעיקר כניב, נוגע לתוצאה של הפעולה הנפשית שנוצרה אצל ה[[אדם]] לאחר שלמד [[מאמר]], [[שיחה]] או השתתף ב[[התוועדות]]. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
כאשר אדם מתבונן ב[[שכל]]ו על דבר מה, הוא מגיע למסקנה. | כאשר אדם מתבונן ב[[שכל]]ו על דבר מה, הוא מגיע למסקנה. מסקנה זו מתומצתת לנקודה (נקודת ה'''בכן'''), וזו יורדת מהמוח ללב (מה[[מוחין]] ל[[מדות]]), וזה פועל שהאדם בפועל יתעורר במידה למישהו - לאהוב או לשנוא. | ||
==מיצר הגרון== | |||
כאשר התבוננותו של האדם היא על [[הקב"ה]], לדוגמה: עד כמה שהוא טוב לכל, מפרנס את כל הבריות וכו', הרי הוא מגיע למסקנה שצריך לאהוב את הקב"ה. והנה בדרך הרגילה מיד תעבור נקודה זו ללב ויתעורר באהבה לקב"ה. | |||
אולם בין המוח ללב, כיון שלכל אחד יש מהות שונה, עובר ה"מסר" מהמוח תהליך של עיבוד בגרון (שהוא המחבר את הראש והגוף). בתהליך זה מתעלם השכל ולאחר זמן מופיעה המידה. | |||
===בעבודה{{הערה|ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}=== | |||
בגרונו של האדם יש שלושה גורמים המקשרים את הראש והגוף: קנה, ושט וורידים. ובקבלה הם נקראים: שר המשקים, האופים והטבחים. וענינם הוא התגברות החומריות והשיקוע באכילה ושתיה, וכן רתיחת הדם בעניני העולם. | |||
כיון שבגרון יש ענין של התעלמות, לכן הוא יכול להיקרא [[מיצר]] מלשון [[מצרים]], שהמולך בו הוא [[פרעה]], וג' שרי פרעה אלו הם העומדים שם בפועל. והם המעכבים את נקודת הבכן להגיע ללב. | |||
ולכן הוא נקרא "[[מצרים]]", כי זה אותיות "'''מיצר - מי'''". דהיינו, אחד מכינויי [[ספירת הבינה]] הוא "[[מי]]" - כלומר, ביטול לחכמה וכן בגימטריה 50 כנגד [[חמישים שערי בינה]]. ומיצר זה מעכב את הנקודה הבאה מה"מי" (בינה) ללב. | |||
הדרך להפטר מבעיה זו היא: "הקול מעורר את הכוונה". כלומר, שע"י התפילה בקול הוא מכניס את האהבה שתהא מורגשת בלב. כמו כן בעבודה ב[[רעותא דליבא]] הופכים את החושך לאור וממילא אינו מעכב. | |||
==נחיצותו== | ==נחיצותו== | ||
[[הרבי הריי"צ]] ב[[שיחת קודש|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרותיו]] מרבה לדבר אודות החשיבות של ה"בכן", ובלשונו של [[הרבי שליט"א]]: "המעשה הוא העיקר". והיינו, שמי שלא מעורר את ה"בכן", משמע שהוא אינו לומד את ה[[חסידות]] עבור שתשפיע עליו ותשנהו. ועל זה אמרו [[רבותינו נשיאינו]] את התוארים: [[חיצון]], [[עמלק]], מוטעה, מחוצף ועוד{{ | [[הרבי הריי"צ]] ב[[שיחת קודש|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרותיו]] מרבה לדבר אודות החשיבות של ה"בכן", ובלשונו של [[הרבי שליט"א]]: "המעשה הוא העיקר". והיינו, שמי שלא מעורר את ה"בכן", משמע שהוא אינו לומד את ה[[חסידות]] עבור שתשפיע עליו ותשנהו. ועל זה אמרו [[רבותינו נשיאינו]] את התוארים: [[חיצון]], [[עמלק]], מוטעה, מחוצף ועוד{{הערה|ליקוט ב' בלקוטי דיבורים. זכור תרס"ה. ועוד.}}. | ||
הדרך היחידה להיות [[חסידים]] היא שאחרי כל מאמר וכדו' מתבוננים בדבר (הן [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמרי השכלה והן מאמרי עבודה]]) ומוצאים מה ניתן להפיק ממנו ל[[עבודת ה']]. | הדרך היחידה להיות [[חסידים]] היא שאחרי כל מאמר וכדו' מתבוננים בדבר (הן [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמרי השכלה והן מאמרי עבודה]]) ומוצאים מה ניתן להפיק ממנו ל[[עבודת ה']]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||