מעשר כספים: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (התקדמות) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (לעתיד לבוא) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==תוכנה הפנימי== | ==תוכנה הפנימי== | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
כאשר האדם מקבל דבר מה ע"י עשייתו או בלעדיה הרי חושב הוא כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", והוא כמו העלם [[שם אלקים]] על [[שם הוי']] - שלא רואים שהוי' מהווה את העולם בכל רגע מחדש. | |||
וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי [[הוי' הוא האלקים]]. | |||
כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג לעושר", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה{{הערה|אור תורה על אגדות חז"ל סי' תעח.}}. | |||
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|אור תורה סי' ל.}}: ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. | לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|אור תורה סי' ל.}}: ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. | ||
כאשר | ==לעתיד לבוא== | ||
כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: "{{הדגשה|וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך}}". | |||
בתורת החסידות מבואר{{הערה| תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו. | |||
ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא. | |||
וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, "{{הדגשה|עד שיגיע "לך"}}, כלומר, {{הדגשה|לבחי' אור א"ס ב"ה עצמו}} ואז {{הדגשה|כמו שהוא ית' א"ס, כך יהיו עליות עד א"ס}}. | |||
==עשר בשביל שתתעשר== | ==עשר בשביל שתתעשר== | ||
גרסה מ־16:20, 9 באפריל 2013
את המעשר צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג ליתן עוד עשירית (ביחד חומש) לצדקה.
מקורה
הרמב"ם כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה יעקב אבינו. לעומת זאת מופיע ברש"י על הפסוק "וימצא . . מאה שערים", שיצחק אבינו אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר.
כ"ק אדמו"ר שליט"א מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו.
אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני שהקב"ה שב וציווה את בני ישראל בסיני להפריש מעשר.
תוכנה הפנימי
כאשר האדם מקבל דבר מה ע"י עשייתו או בלעדיה הרי חושב הוא כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", והוא כמו העלם שם אלקים על שם הוי' - שלא רואים שהוי' מהווה את העולם בכל רגע מחדש.
וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי הוי' הוא האלקים.
כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג לעושר", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה[1].
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". ומבאר על כך המגיד ממזריטש[2]: ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה.
לעתיד לבוא
כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: ""וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" ".
בתורת החסידות מבואר[3]: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו.
ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא.
וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, ""עד שיגיע "לך"" , כלומר, "לבחי' אור א"ס ב"ה עצמו" ואז "כמו שהוא ית' א"ס, כך יהיו עליות עד א"ס" .
עשר בשביל שתתעשר
חומש
התוכן הפנימי
המגיד ממזריטש כותב[4]: שמה שכתוב קודם נסיון העקדה "וה' בירך את אברהם בכל", הוא כיון שבדרגת "כל" ישנם ב' דרגות של ה"א - ה' חסדים וה' גבורות. ומרמז שהיה איחוד ביניהם (בין החסדים לגבורות) ע"י שעקד את יצחק.
וזהו הענין של נתינת חומש, למתק את הגבורות ולהכלילן בחסדים.