חיצון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (לעריכה)
שורה 1: שורה 1:
'''חיצון''' הוא כינוי לאדם שעושה כל מה שנדרש ממנו בעבודת ה' אך הוא עושה זאת בחיצוניות.
{{עריכה|רוחני ומופשט מידי. לא אנציקלופדי}}
'''חיצון''' הוא כינוי לאדם שעושה כל מה שנדרש ממנו בעבודת ה' אך הוא עושה זאת ב[[חיצוניות]].


כלומר, עבודת ה' שלו נעשית באופן של "מן השפה ולחוץ", ואין זה מגיע באמת מתוך לבבו.
כלומר, [[עבודת ה']] שלו נעשית באופן של "מן השפה ולחוץ", ואין זה מגיע באמת מתוך לבבו.


מהסימנים לכך: כאשר מגיעים מאוד מהר להתלהבות בתפילה, ללא התבוננות ממושכת קודם לכן, כשהעבודה תמיד "זורמת" ואין כ"כ בעיות מה"{{מונחון|צד השמאלי|כינוי לנפש הבהמית והיצר הרע השוכנים בחלל השמאלי שבלב}}".
מהסימנים לכך: כאשר מגיעים מאוד מהר להתלהבות ב[[תפילה]], ללא [[התבוננות]] ממושכת קודם לכן, כשהעבודה תמיד "זורמת" ואין כ"כ בעיות מה"{{מונחון|צד השמאלי|כינוי לנפש הבהמית והיצר הרע השוכנים בחלל השמאלי שבלב}}"{{מקור}}.


כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] אומר{{הערה|ושבתי בשלום עת"ר - [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמר עבודה]] שעוסק בבעיה זו.}}: שהדרך לליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.
[[הרבי הרש"ב]] אומר{{הערה|ושבתי בשלום [[עת"ר]] - [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמר עבודה]] שעוסק בבעיה זו.}}: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.


בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.

גרסה מ־08:27, 7 באפריל 2013

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: רוחני ומופשט מידי. לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חיצון הוא כינוי לאדם שעושה כל מה שנדרש ממנו בעבודת ה' אך הוא עושה זאת בחיצוניות.

כלומר, עבודת ה' שלו נעשית באופן של "מן השפה ולחוץ", ואין זה מגיע באמת מתוך לבבו.

מהסימנים לכך: כאשר מגיעים מאוד מהר להתלהבות בתפילה, ללא התבוננות ממושכת קודם לכן, כשהעבודה תמיד "זורמת" ואין כ"כ בעיות מה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
צד השמאלי"[דרוש מקור].

הרבי הרש"ב אומר[1]: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.

בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.

הערות שוליים

  1. ושבתי בשלום עת"ר - מאמר עבודה שעוסק בבעיה זו.