מחנה הנסתרים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
== קרוב פשוטי העם == | == קרוב פשוטי העם == | ||
בשנות נשיאותו האחרונות של [[ | בשנות נשיאותו האחרונות של רבי [[יואל בעל שם]] (וכן אצל תלמידו וממלא מקומו [[רבי אדם בעל שם]]) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה. | ||
אז - וכך היה עד תחילת ה[[חסידות הכללית]] - היתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת. | אז - וכך היה עד תחילת ה[[חסידות הכללית]] - היתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת. | ||
גרסה מ־08:49, 4 באפריל 2013
מחנה הנסתרים היווה את ההקדמה לתנועת החסידות שנוסדה ע"י הבעל שם טוב. הנסתרים היו עוסקים בסתר בתורה ובעבודת ה' - תוך שימת דגש על תורת הסוד.
מיסד מחנה הנסתרים היה רבי אליהו בעל שם. תלמידו וממשיך דרכו היה רבי יואל בעל שם. תלמידו וממשיך דרכו היה רבי אדם בעל שם.
התייסדות
שורשיו של מחנה הנסתרים נעוצים בארצות ספרד ופורטוגל בהם לימוד הקבלה היה מצוי בין תלמידי-חכמים, מה שלא היה נהוג כל כך בארצות אשכנז בעת ההיא.
כשבאו גולי ספרד ופורטוגל לארצות אירופה האשכנזיות, הם הביאו עמם את לימוד הקבלה, והפיצו אותו במידת-האפשר. לדבר זה היו מתנגדים רבים, בעיקר בקרב לומדי התורה.
מייסדי מחנה הנסתרים
לצדיק רבי יוסף יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם רבי אליהו, שהיה מגדולי מקובלי דורו.
בשנת ה' אלפים ש"נ התישב רבי אליהו בעיר וורמייזא.
אל רבי אליהו הגיעו חולי מחלות, חשוכי בנים וכד' והוא הושיעם בתפילתו בכוונה, וכך נודע באיזור כ"הבעל שם מוורמייזא".
כמה שנים לאחר התיישבותו בעיר זו, ייסד הבעל-שם מוורמייזא את "מחנה הצדיקים הנסתרים".
פעולות מחנה הנסתרים בעולם היהודי
מחנה הנסתרים, היתה קבוצת תלמידים שגלו ממקום למקום ללא שיגלו לציבור את דרגתם הרוחנית, ועבודתם היתה להפיץ את לימוד הקבלה בקהילות היהודיות השונות.
הם סבלו גם רדיפות ממתנגדיהם, אולם כעבור כמאה שנים התפשט לימוד הקבלה במידה לא מבוטלת.
קרוב פשוטי העם
בשנות נשיאותו האחרונות של רבי יואל בעל שם (וכן אצל תלמידו וממלא מקומו רבי אדם בעל שם) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה.
אז - וכך היה עד תחילת החסידות הכללית - היתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת.
הנהגה זו, של קירוב יהודים פשוטים ע"י תלמידי-חכמים היתה דבר חדש מאוד, והחייתה ממש לב נדכאים, שלא היה להם איך וממי לשמוע מילה של תורה.
בשנת ה'תע"ו הצטרף למחנה הנסתרים בחור כבן 18, ישראל שמו. הוא נודע לאחר-מכן כרבי ישראל בעל שם טוב מיסד שיטת החסידות הכללית.