חב"דפדיה:זכויות יוצרים

                                     האושפיזין בשליחות

הקדמה חג הסוכות הוא חג מיוחד לכל יהודי. כולם יודעים שבימי החג, מגיעים אלינו אורחים שנקראים אושפיזין. האושפיזין הידועים לכל העולם הם אבותינו, אברהם יצחק ויעקב משה אהרון יוסף דוד ושלמה. אך לחסידים ידועים גם האושפיזין החסידיים שהם האדמו"רים: הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן, אדמו"ר האמצעי - רבי דובער, אדמור הצמח צדק - רבי מנחם מענדל, הרבי המהר"ש - רבי שמואל, הרבי הרש"ב - רבי שלום דובער, הרבי הריי"צ - רבי יוסף יצחק שהאושפיזין שלו בשמיני עצרת,והרבי נשיא דורנו שהאושפיזין שלו בשמחת תורה. האושפיזין מגיעים אל הסוכה כדי להיות יחד עם היהודי שמקיים את מצוות הסוכה, לברך אותו ולהשפיע עליו שפע של ברכות, וכמובן כל אחד נותן את שפע הברכות ע"פ הקו שבו עסק הצדיק בחייו. כולנו נותנים כבוד לאושפיזין כפי שמבואר בספרים רבים על עניין זה, בסידורים אף מובאים פיוטים שונים לכבוד האושפיזין, כמו כן מבקשים מהקב"ה שיברך אותנו בזכות האורחים המיוחדים בברכות שונות. הרבי הרחיב את הדיבור בשיחותיו בלילות חג הסוכות, והסביר את הקשר בין האושפיזין הכלליים לאושפיזין החסידיים, וכן את המיוחד שבכל אחד מהם, ומהן ההוראות בעבודת השם שצריכים ללמוד מהם.

האושפיזין בשליחות אין לנו אלא דברי בן עמרם, לכן בחרתי להביא קטע מתוך שיחתו הק' של הרבי בעניין זה: (קטעים מהתוועדות יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב. 'תורת - מנחם - התוועדויות' תשי"ב חלק ראשון (ד) עמ' - 34 - בלתי מוגה)

עניינם של האושפיזין ה. על-פי האמור לעיל יש לבאר תוכן עניינם של האושפיזין בחג הסוכות: איתא בזוהר שבחג הסוכות באים להסוכה שבעה אושפיזין - אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. ולכאורה אינו מובן: מהו הטעם לבואם של האושפיזין לסוכה בחג הסוכות דווקא – דבר שלא מצינו בשאר מצוות, ובשאר ימים טובים, לא בחג הפסח ולא בחג השבועות?!

וההסברה בזה: תוכנה של מצוות סוכה בעבודה הרוחנית הוא - כאמור - שאין להתפעל מהחושך והקור שברחוב, ואדרבה, יש לצאת מן הבית אל הסוכה כדי להאיר את הרחוב. ומובן, שכאשר דורשים מיהודי לצאת לרחוב חשוך וקר כדי להאיר אותו, בוודאי לא מניחים אותו לבד... אלא נותנים לו את הכוחות הדרושים לכך.

נתינת כוח של האושפיזין זהו איפוא תוכן עניין בואם של האושפיזין בחג הסוכות, נתינת כוח לעבודה בימות הגשמים, שגם לאחרי שתשש כוחה של חמה, במעמד ומצב של חושך וקור, יוכלו להאיר את הרחוב, שעניין זה הוא בכוחם של האושפיזין, החל מאברהם אבינו, שמסר את נפשו ופתח את צינור המסירות - נפש לכל בני ישראל (וכיוצא בזה בנוגע לשאר האושפיזין).

האושפיזין החסדיים ז. ומלבד האושפיזין שנזכרו בזוהר, ניתגלו בדורות האחרונים עוד אושפיזין – כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"האושפיזין שלנו" ("אונדזערע אושפיזין") הם: הבעש"ט, המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח- צדק, אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע". והוסיף (כ"ק מו"ח אדמו"ר) לומר, שיש להשתדל להזכיר אושפיזין אלה במשך ימי חג הסוכות. טעם ההוספה בעניין האושפיזין בדורות האחרונים - מצד התגברות החושך: נתבאר לעיל (ס"ג) שככל שהחושך הולך ומתגבר צריך להוסיף יותר באור וקדושה. ומטעם זה נתגלתה תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד בדורות האחרונים דווקא. כי בגלל התגברות החושך יש צורך בהוספה יתירה באור וקדושה. מזה מובן גם בהנוגע לעניין האושפיזין - שתוכנם הוא נתינת כוח לצאת להאיר את הרחוב בימות הגשמים, במצב של חושך וקור (כנ"ל ס"ה) - שמצד התגברות החושך ביותר, לא די בנתינת כוח שעל ידי האושפיזין שבזוהר, אברהם וכו', אלא יש צורך בתוספת כוח על ידי אושפיזין נוספים: נשיאי תורת החסידות הכללית ונשיאי תורת חסידות חב"ד, ובכוח זה יוצאים להאיר את החושך שבחוץ, וסוף - סוף באים למעמד ומצב ד"עצרת תהיה לכם", "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך".

המשכת האור בחיי השליחות בשליחות במקום כמו שאנו חיים בברית המועצות לשעבר, מקבל עניין האושפיזין כח מיוחד, שכן כאן צריך לחפש לא רק את האושפיזין הרוחניים, הכוונה לאורחים הרוחניים, שבדרך כלל אנו לא רואים אותם בעיניים גשמיות, כאן אנו צריכים לחפש שיהיו בסוכה שלנו אושפיזין גשמיים, שהם יהודים רבים שעדיין אינם יודעים את חשיבות מצוות הסוכה, את מצות נטילת ארבעת המינים וכדומה. וכאשר הם מגיעים לסוכה אחרי השתדלויות רבות, אנו באמת מרגישים שהולכים בדרכם של אבותינו האושפיזין הרוחניים, כמו למשל עניינו של אברהם אבינו, הכנסת אורחים ובהרחבה, לשם כך בונים סוכה גדולה ונוחה שיהודים רבים יוכלו להכנס לתוכה.

מבצע ארבעת המינים כבר לפני החגים דואגים להזמין את ארבעת המינים שמגיעים ממקומות שונים בעולם. האתרוגים המיוחדים מגיעים מאיטליה, הם "אתרוגי קלבריה". כדי לקבל אותם, שולחים אותם לאחד מידידי הקהילה לביתו שבאירופה והוא מביא אותם למקום השליחות את הלולבים שולחים בטיסה. היו שנים ששלחו אדם מיוחד מארץ ישראל כדי שיביא איתו בטיסה את ארבעת המינים. זה לא תמיד כל כך קל להעביר את האתרוגים כדי שיגיעו בזמן בעיקר שצריך להספיק לשלוח אותם לכל הערים שזהו מבצע נוסף. תמיד אנחנו רואים את ההשגחה פרטית, והכל מגיע בשלום לפני חג הסוכות, כל שנה יש לו סיפורי ניסים איך הם מגיעים ליעדם. השנה הביאו כמות יותר גדולה ורבים מיהודי הקהילה רכשו לעצמם במחיר הקרן סט של ד' מינים כדי שיוכלו לברך בעצמם וגם לזכות אחרים במצווה החשובה של הלולב בסוכתם או במשרדם.

חווית בנית הסוכה מיד אחרי ראש השנה מתחילים לבנות את הסוכה הגדולה בחצר המרכז היהודי. גודל הסוכה אצלינו שנים עשר מטר על שנים עשר מטר. בשנים הראשונות הסוכה הייתה בגודל שתיים וחצי מטר על שתיים וחצי מטר, ובקושי מצאנו מי שיאכל בסוכה. משנה לשנה גדלה הסוכה, בתחילה היתה חמש מטר על שלוש, אח"כ כבר עברו לשנים עשר מטר על שש, ולפני כחמש שנים כבר הגדילו את הסוכה. גם לבנות כאן סוכה זה לא כל כך קל. להשיג דפנות קשה, ויותר קשה להשיג סכך בכמות כל כך גדולה. בכל השנים השתמשנו עם קני סוף, אבל כאן הם לא כמו בארץ. הם יותר דקים ומתפוררים, ותמיד מאד מתלכלכים כשבונים את הסוכה. ערימות של שאריות נושרות כל שנה מהקנים, כדי לפנות אותם צריך להשתמש עם קלשון, ובכלל להשיג את הקנים זה גם סיפור לא קטן. זה גדל רחוק מהעיר, וצריך למצוא שטח של אדם פרטי ואנשים שמוכנים לחתוך אותם ולקשור בחבילות להעמיס על משאית וכו'. אך ההשגחה הפרטית תמיד נראית וחברי הקהילה עוזרים למצוא את הסכך, כך יוצא שממש בערב החג. אבל הכל משתלם וכדאי, בסוף רואים סוכה נפלאה, שולחנות ארוכים, ספסלים, תאורה, ורוב השנים צריך אפילו להכניס חימום לסוכה.

מבצע בנית סוכה בשנים האחרונות, עשינו מבצע מיוחד של בניית סוכות לאנשים בחצר שלהם. מיד אחרי ראש השנה אנחנו מבררים אצל חברי הקהילה למי יש אפשרות לבנות בחצר שלו סוכה, אצלנו במרכז היהודי אנחנו מכינים את הדפנות, הקורות והסכך. אח"כ שוכרים משאית ומביאים את הכל מוכן לחצר שלהם, ובונים להם את הסוכה. לראות את השמחה של האנשים שזכו בסוכה כזו, את התמימות של האנשים שמזמינים אליהם אורחים לשבת איתם בסוכה. על כל סוכה אפשר לספר חוויות שונות.

הסוכה בחצר הבית חב"ד בלילה הראשון של החג הסוכה מתמלאת באנשים, כולם רוצים לאכול את הכזית הראשון בסוכה. חשוב לציין שרוב היהודים אינם בונים סוכה, הרבה לא יכולים לבנות בגלל שהם גרים בבניינים גדולים ואין להם איפה לבנות סוכה, ובעיקר גם אלו שיש להם חצר, אינם מבינים את הצורך להתאמץ ולבנות את הסוכה בחצר ביתם. כאן בסוכה, יש אווירה מיוחדת, כולם שרים יחד ושמחים יחד. מספרים לכל המשתתפים על ענייני חג הסוכות. בסוף הסעודה כולם יוצאים בריקוד שאח"כ גם נמשך לרחוב, יוצאים אל הכביש ורוקדים שם לכל הפחות חצי שעה. בתוך הסוכה אנחנו מנסים לעשות את כל הנוחיות, גם כיור של מים שמים בו, מתקן לתה, וגם המטבח כמעט עובר לסוכה. מביאים לשם את הסירים של האוכל, וכל אורח שבא יכול לקחת צלחת ולשים לעצמו מה שהוא רוצה ולאכול .

בחצר הבית חב"ד יש חנות מיוחדת שכל הזמן אנשים באים אליה כדי לרכוש מוצרים כשרים, בשר עופות לחם חלב ועוד הרבה דברים. בכוונה עשו שהכניסה לחנות ואותו דבר לבית חבד יהיה דרך הסוכה, כך שכל אחד גם יזכה במצוות הסוכה, שכן המצווה היא גם לטייל בסוכה. מתוך חווית חג הסוכות אנו נכנסים לשמחת תורה, כאן בכל שנה אנחנו רואים את האמונה הפשוטה והשלימה של כל יהודי, איך שמאות יהודים לוקחים את התורה ורוקדים יחד איתה, שעות על גבי שעות, במשך ארבעים ושמונה שעות של החג בית הכנסת מלא ביהודים ששמחים ורוקדים, מעודדים אחד את השני מתוועדים, מתוך אמירת לחיים. אשרי עיין ראתה כל זאת....--הבעל קורא - שיחה 15:10, 8 בפברואר 2013 (IST)