חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חכמה סתם|אחר=ספירת החכמה בתורת ה[[קבלה]]|ראו=[[ספירת החכמה]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חכמה סתם|אחר=ספירת החכמה בתורת ה[[קבלה]]|ראו=[[ספירת החכמה]]}}
{{לעריכה|חסר תוכן ומצוטט}}
'''חכמה''' הוא כינוי ל[[תורה]] שהיא מקור החכמה של [[קדושה]].
'''חכמה''' הוא כינוי ל[[תורה]] שהיא מקור החכמה של [[קדושה]].



גרסה מ־01:14, 13 בינואר 2013

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר תוכן ומצוטט.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חכמה הוא כינוי לתורה שהיא מקור החכמה של קדושה.

אדמו"ר הזקן פוסק שהעוסק בחכמות אומות עובדי גלולים, בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. מלבד זאת יתרה טומאתה של חכמת האומות עובדי גלולים על טומאת דברים בטלים. בטומאת דברים בטלים אינו מלביש ומטמא רק המדות מיסוד הרוח הקדושה שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה, שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחי' חב"ד שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים וע"ה יכולים לדבר כן.

משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלהית, בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חכמה דקדושה. האופן היחיד שמותר ללמוד חכמות הגוים הוא אם עושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

הרבי במכתב מבאר את דברים אלו, ומונה 6 סוגים שונים של היתרים ללימוד חכמות האומות[דרוש מקור].