לוי פרסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|עריכה בסיסית}}
[[קובץ:לוי פרסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פרסמן]]
[[קובץ:לוי פרסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פרסמן]]
== ילדותו ==
== ילדותו ==
הר' לוי פרסמן נולד בכ"ה סיון שנת ה'תר"פ  בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה, באזור שבין רוסיה לרומניה.לאביו ר' אברהם הי"ד ולאימו הרבנית שיינדל הי"ד. מבטן ומלידה היה חסיד הוסיאטין. אביו ר' אברהם שהוא חסיד הוסיאטין הלך פעם אחד עם אביו ר' לוי ז"ל אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש זצ"ל, שהיה בנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע שהיה בן 13, כדי שיניח לו תפילין בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים.אבל שר' לוי פרסמן היה בן 13 לא הלך עם אביו ר' אברהם הי"ד אל האדמו"ר מהוסיאטין השני שהתגורר בווינה.
הר' לוי פרסמן נולד לאביו ר' אברהם הי"ד ולאימו הרבנית שיינדל הי"ד בכ"ה סיון שנת ה'[[תר"פ]] בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה.
ושהיה בחור למד בקישינוב
== בצבא האדום בזמן מלחמת העולם השניה ==
במלחמת העולם השניה גויסו כל הצעירים לצבא, וגם הוא גויס. הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו בעיירה ונהרגו בשואה, והוא לא ידע על כך מאומה רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג ז"ל נשארו בחיים בזמן השואה


== הקשר עם חב"ד ==
הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמומהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש זצ"ל, על מנת  שיניח לו תפילין בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע  לגיל המצוות.
הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה דרך ה'תמים' ר' דוד גייסינסקי ע"ה. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל ראש השנה תש"ד הסתדר איכשהו עם הממונים שלו, ומבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו, הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי. ושם פגש לראשונה את ר' דוד. ומאז, במשך כמה שנים היו מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל הוא מוכרח להודות שמאחר שלא היה לו שום רקע בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין את מה שכתוב בספר.  


המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר חסידות חב"ד התחולל כאשר בשנת תש"ח נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. "הראשון היה השוחט ר' יצחק-גרשון בוראוויק מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, היה לו ראש טוב והיה למדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. והשני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא שסיפר לי על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי. 'ר' יצחק-גרשון כבר היה אז אברך ואני הייתי בחור', סיפר ר' לייבע, 'וכולם ידעו שיש לו ראש טוב. הרבי נ"ע מדבר שעתיים ברציפות, והוא קולט הכול'".
בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השניה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.


עבודת-התפילה – זה היה הדבר הראשון שמשך אותו אל החב"דניקים. "בשבת הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והייתי עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותי למקומי למשך שעה ארוכה, ומאז השתדלתי להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהיתי בסברדלוב. כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לי בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...".
הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו בעיירה ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג ז"ל נשארו בחיים.


== חתונתו ==
== התקרבותו לחב"ד ==
בשנת תשי"א , התחתן עם הרבנית מלכה פרסמן למשפחת גולדשמיד בת ר' יצחק ע"ה ובת הרבנית דינה ע"ה בטשקנט.
הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' דוד גייסינסקי ע"ה. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל ראש השנה תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.


== עליתו לארץ ==
מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.
בשנת תשל"א עלה לארץ עם אשתו ושבעה בניו לארץ, בנחלת הר חב"ד בקרית מלאכי.
 
המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר חסידות חב"ד התחולל כאשר בשנת תש"ח נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' יצחק-גרשון בוראוויק מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.
 
הדבר הראשון שמשך אותו אל חסידות חב"ד היתה עבודת התפילה. בשבת הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.
 
כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...
 
== חתונתו ועלייתו לארץ ==
בשנת [[תשי"א]], התחתן עם מרת מלכה למשפחת גולדשמיד בתו של ר' יצחק ומרת דינה ע"ה בטשקנט.
 
בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ עם אשתו ושבעה בניו לארץ, וטקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]].


== פטירתו ==
== פטירתו ==
באור לי"ב טבת בשנת ה'תשע"א נפטר בשיבה טובה בן 90 וקברו אותו בהר המנוחות בירושלים.
באור לי"ב טבת ה'[[תשע"א]] נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרסמן לוי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרסמן לוי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרסמן לוי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרסמן לוי]]

גרסה מ־18:02, 4 ביולי 2012

הרב לוי פרסמן

ילדותו

הר' לוי פרסמן נולד לאביו ר' אברהם הי"ד ולאימו הרבנית שיינדל הי"ד בכ"ה סיון שנת ה'תר"פ בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה.

הוריו היו חסידי הוסיאטין, וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש זצ"ל, על מנת שיניח לו תפילין בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.

בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה בקישינוב. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת מלחמת העולם השניה, שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.

הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו בעיירה ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג ז"ל נשארו בחיים.

התקרבותו לחב"ד

הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' דוד גייסינסקי ע"ה. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל ראש השנה תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.

מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.

המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר חסידות חב"ד התחולל כאשר בשנת תש"ח נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' יצחק-גרשון בוראוויק מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.

הדבר הראשון שמשך אותו אל חסידות חב"ד היתה עבודת התפילה. בשבת הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.

כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...

חתונתו ועלייתו לארץ

בשנת תשי"א, התחתן עם מרת מלכה למשפחת גולדשמיד בתו של ר' יצחק ומרת דינה ע"ה בטשקנט.

בשנת תשל"א עלה לארץ עם אשתו ושבעה בניו לארץ, וטקבע את מגוריו בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי.

פטירתו

באור לי"ב טבת ה'תשע"א נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.