פרץ חן

הרב פרץ חן נולד בשנת תקנ"ז ברוסיה לאביו הרב אלחנן חן.

נודע כאחד מגדולי חסידי חב"ד אשר זכה לראות ששה מנשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר הריי"ץ, כשהיה תינוק קטן בעודו בעריסה זכה לראות את אדמו"ר הזקן, ובעת היותו זקן זכה לראות את אדמו"ר הריי"ץ בהיותו ילד.

בצעירותו גר בעיר סמיליאן וכונה אז בשם ר' פרץ סמיליאן, לאחר מכן היה רב בעיר נעוועל, ולאחר מכן כיהן כזמן מה כרב בעיר בעשענקוביץ', ונק' אז פרץ נעוולע'ר או פרץ בעשענקוביצע'ר. מכיון שבעירו בייעשינקוויץ היה גם את החסיד המפורסם רבי אהרן מבייעשינקוויץ, שררה ביניהם תמיד מחלוקת בנוגע לנשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, שנפסקה עד שהוא הוכתר לרבה של נעוויל.

לאחר מכן כהן כרב בעיר טשערניגוב.

היה מקושר בלב ונפש לאדמו"ר האמצעי ולאחר מכן כשנפטר אדמו"ר האמצעי, התעקש ר' פרץ אצל אדמו"ר הצמח צדק שיקבל על עצמו את עול הנשיאות, כשקיבל על עצמו את הנשיאות התקשר אליו בלב ונפש, לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק היה ר' פרץ בין אלו שהודיעו לאדמו"ר המהר"ש על קבלת נשיאותו על ידי החסידים.

לאחר מכן חילקו ביניהם זקני החסידים את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח. ר’ פרץ לקח - נוסף על מקום מגורו נעוול - את כל הסביבה ואת פולוצק וסביבותיה.

כיהן כרב בעיר בעשענקוביץ' על פי הוראת אדמו"ר האמצעי, כששלח אותו לשם אדמו"ר האמצעי, אמר לו, ללמוד סימן מסוים בשו"ע בעיון לאחר מכן סיפר ר' פרץ, שלימוד זה מאד הועיל לו, כאשר ר' אהרן יפה שהיה גאון גדול אשר גר באותה העיירה התפעל מאד מתשובה מסוימת של ר' פרץ בהלכה שמקורה היה מאותו הסימן.

בשנת תרכ"ו עבר לכהן כרב בצ'רניגוב ע"פ עצת אדמו"ר הצמח צדק שם כיהן עד פטירתו.

על מינויו כרב שם מסופר אשר בעיר צ'רניגוב, גר ר' משה מאריאנוב מחסידי אדמו"ר האמצעי שהיה נודע כגאון גדול ותקיף מאד בדעתו הוא אף לא קיבל את אדמו"ר הצמח צדק לרבי, אך משום מה לפליאת כולם, הוא מאד כיבד את ר' פרץ. ברבות השנים גילה שהסיבה לכבוד שחלק לר' פרץ היא שכשזכה לשהות במחיצת אדמו"ר האמצעי סמוך לפטירתו, שמע מפי קודשו אומר: פרץ סמיליאן איז א פיינער יונגערמאן (פרץ סמיליאן הינו אברך טוב\יפה), לאחר שנים הבין שהכוונה לר' פרץ חן.

ר' פרץ נפטר בשבת קודש כ"ו אייר בשנת תרמ"ג.

בניו היו מגדולי החסידים ביניהם הרד"ץ חן, ר' אברהם אהרון חן, ר' משה לייב ליין (חן).

הקים אחריו שולשלת מפוארת של חסידים בדורות שונים.