פולין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מלכות פולין: סדר בשורות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
עמוד 345 ואילך).</REF> דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה אדמו"ר הריי"צ בפולין: | עמוד 345 ואילך).</REF> דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה אדמו"ר הריי"צ בפולין: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה – שלא על-ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט ע"פ הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}. | ||
נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). | |||
ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], | |||
אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה – שלא על-ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט ע"פ הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא)}}. | |||
כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא, | כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא, | ||
גרסה מ־08:57, 12 בספטמבר 2011
פולין היא מדינה באירופה, שבה התגוררו 3.4 מליון יהודים לפני השואה.
מלכות פולין
בהתוועדות תנש"א[1] דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה אדמו"ר הריי"צ בפולין:
איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שכ"ק מו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית בעשרים בסיון, אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה – שלא על-ידי תענית (על דרך מעלת פורים שלגבי יום (שהוא) כפורים). ובפרט ע"פ הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).
.
כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא, שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].
- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש(חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.[2]ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).
אדמו"ר הריי"צ בפולין
בהתוועדות תשל"ד,[3] התייחס הרבי לתקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"[4]
זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות הרבי הריי"צ בפולין, הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין.
ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות תורת החסידות בווארשה ע"י הרבי הריי"צ (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"[5] גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.
עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, וד"ל.
חוש הריח
אדמו"ר האמצעי אמר לרבי מרדכי מצ'רנוביל שפולין לקח את חוש הריח.[6]
קהילות חב"ד בפולין
בפולין היו קהילות חב"דיות בדור הקודם. הקהילה הגדולה היתה בוורשה ובאוטווצק.
הערות שוליים
- ↑ שבת-קודש פרשת בהעלותך, י"ט בסיוון תנש"א (התוועדויות תנש"א, כרך ג, עמוד 345 ואילך).
- ↑ ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.
- ↑ מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד.
- ↑ תרגום חופשי ללא אחריות.
- ↑ ראה ערך מנחם זמבא.
- ↑ שיחת אחרון של פסח תשכ"ג אות ה'.