אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
*אין צמים ואין אומרים תחנון. | *אין צמים ואין אומרים תחנון. | ||
*פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערת שוליים|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}. | *פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערת שוליים|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}. | ||
*ביום זה מתקיים, על-פי הוראת [[הרבי]] [[כינוס תורה]]. | |||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: חגים וזמנים]] | [[קטגוריה: חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־06:08, 1 ביוני 2011
איסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.
מקור השם
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח[1]". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן[2]".
הלכות ומנהגי חב"ד ביום
- אין צמים ואין אומרים תחנון.
- פוסק אדמו"ר הזקן יש להרבות בסעודה ביום זה[3].
- ביום זה מתקיים, על-פי הוראת הרבי כינוס תורה.