חב"דפדיה:זכויות יוצרים

חב"דפדיה היא אנציקלופדיה חופשית, כלומר, לכל גולש הרשות לצטט ממנה (תוך ציון המקור). לעובדה זו יש השלכות שחשוב לזכור כאשר אתם עורכים את האנציקלופדיה. דף זה אמור להתאים לעקרונות וקווים מנחים בוויקיפדיה אך אם קיימת סתירה ביניהם האחרון הוא המכריע.

כיצד תישמר זכות היוצרים שלך?

כל תרומה שלך לוויקיפדיה מפורסמת תחת שני רישיונות: הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו, שהוא רישיון מבית היוצר של GNU, המגן על זכויות היוצרים של יצירה כלשהי בצורה שונה ו"חופשית" יותר מזכויות היוצרים הסטנדרטיות, ובכך למעשה מסומנת יצירה זו כ"תוכן חופשי". מטרת הרישיון היא להגדיר מדריך, ספר או מסמך תפקודי ושימושי כלשהו כחופשי, כלומר: להבטיח לכל אחד את החופש לשכפל ולהפיץ את המסמך, עם או בלי שינויים, למטרות רווח או שלא למטרות רווח (אך תוך עמידה בתנאי הרישיון). מטרה נוספת של רישיון זה היא לשמור על זכותם של הכותבים והמוציא לאור לקבל הכרה והערכה בעבודה שעשו, מבלי להטיל עליהם את האחריות לשינויים שנעשו על ידי אחרים.

אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על ידי אחרים, שתופץ לעיני כל, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה בציון המקור - אין לפרסם אותה פה. אפשר לעיין בנוסח הרשיונות לפרטים נוספים.

כיצד תשמור על זכויות היוצרים של אחרים?

כולנו חפצים לראות בהתפתחות מהירה של חב"דפדיה, ותבוא הברכה על כל העוסקים בכך, אך כאשר אנו תורמים להתפתחותה של חב"דפדיה, חשוב מאוד להקפיד שלא לפגוע בזכויות יוצרים. נושא זה חשוב תמיד, אך בחב"דפדיה חשיבותו גדולה כפליים, כיוון שחב"דפדיה מעניקה לגולשים רשות לצטט ממנה הלאה, ולכן מי שמוסיף ערך לוויקיפדיה תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו ערך זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב. מלבד העבירה על חוקי התורה ולהבדיל החוק הבין לאומי, והעוול שנעשה לבעל זכות היוצרים, בעת העתקה שאינה מורשית, כל ערך שמועתק לחב"דפדיה ממקום אחר, פוגע אנושות במוניטין שלה, ומרתיע אנשים שהקפדה על זכויות יוצרים יקרה ללבם, מלהצטרף לכותבי חב"דפדיה.

להלן מספר הנחיות כלליות לשמירה על זכויותיהם של יוצרים אחרים. שימו לב לכך שדף זה אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי.

כללים בסיסיים

כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנת לפי חוק, וזכות היוצרים עליה שמורה ליוצר (או למי שקיבל אותה ממנו). הציון "כל הזכויות שמורות" על גבי יצירה אינו חיוני כדי להקנות זכות יוצרים לבעל היצירה. זכות היוצרים שמורה לו גם ללא ציון זה. אין להעתיק מיצירה ללא רשות בעל זכות היוצרים. הגנת זכות היוצרים חלה על כל צורת ביטוי - טקסט, צילום, איור וכדומה. הגנת זכות היוצרים חלה בין על היצירה השלמה, ובין על חלקים ממנה. הגנת זכות היוצרים אינה חלה על תוכן (רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית) אלא על צורת הביטוי (נוסח, סידור הדברים) שלו. עם זאת, גם בהעתקת תוכן כנ"ל בצורת ביטוי שונה - חובה לציין את מקורו. זכות היוצרים על יצירה על פי החוק הבין לאומי פוקעת בתום 70 שנים ממות היוצר. לפי חוקי התורה, ההלכות שונות, ויש לשאול רב לפני העתקה כזו.

במקום להעתיק

ראיתם באינטרנט דף נפלא שמתאר היטב ערך שמקומו בחב"דפדיה? בשום אופן אל תעתיקו דף זה לחב"דפדיה! מה לעשות? יש מספר אפשרויות: מצאו את הערך המתאים בוויקיפדיה (או צרו אותו), ותנו שם קישור אל הדף שאותו רציתם להעתיק. כך תאפשרו לגולשי חב"דפדיה לקרוא דף זה, בלי לפגוע בזכויות של יוצריו. פנו אל יוצר האתר, ובקשו ממנו שיעתיק את הדף מהאתר שלו לאתר חב"דפדיה, או שינצל את מומחיותו לכתיבת הערך בחב"דפדיה. אם קיבלתם את אישורו להעתקה תחת רישיון cc-by-sa, יש להכניס את האישור לדף השיחה של הערך. כתבו בעצמכם את הערך המתאים תוך הסתמכות על המידע שמצאתם ועל מקורות נוספים. מצאתם מאמר בספר עיון או בעיתון? אל תעתיקו בשום פנים ואופן. אם תרצו בכך, תוכלו לכתוב מחדש - בסגנונכם שלכם - את הידע שרכשתם מן הכתוב. רוצים לדעת יותר על זכויות יוצרים? ראו בערך זכויות יוצרים.

דוגמאות: מותר ואסור

מותר ללא הגבלה

תרגום מוויקיפדיה בשפות אחרות (כל עוד מוזכר המקור בתקציר העריכה או בדף השיחה) מידע עובדתי, כגון נתונים פיסיקליים או כימיים, או נוסחה מתמטית בישראל חוקים, תקנות, דברי הכנסת והחלטות שיפוטיות של בית משפט, אינם מוגנים בזכויות יוצרים. צילום של כל אובייקט המוצג במקום ציבורי דרך קבע- לדוגמה: צילום של חפץ המוצב במקום ציבורי (אבל לא פסל המוצב בתערוכה מתחלפת) צילום של מוצגים במוזיאון ציבורי הפתוח לציבור (גם אם בתשלום) (בחו"ל - כל עוד לא מדובר בהפרת זכויות של היוצר - היינו עברו 70 שנה ממות היוצר, וכן לא מוצגים של תערוכות מתחלפות. בישראל - מותר התצלום, כל עוד לא מדובר בתצוגות מתחלפות). צילום של מוצגים במוזיאון פרטי (מותר במסגרת דיני זכויות היוצרים; אם המוזיאון אוסר על צילום, הצילום עצמו עלול להיות "הפרת חוזה") (בחו"ל - כל עוד לא מדובר בהפרת זכויות של היוצר - היינו עברו 70 שנה ממות היוצר, וכן לא מוצגים של תערוכות מתחלפות; בישראל - מותר התצלום, כל עוד לא מדובר בתצוגות מתחלפות.)

צילום של מבנה ארכיטקטוני

צילום של מדף ספרים בחנות ובו ניתן לראות עטיפת ספר סריקת איור (מקורי) מתוך ספר - אם עברו 70 שנה ממות היוצר

מותר במסגרת "שימוש הוגן"

צילום במצלמה דיגיטלית או סריקה של כריכת ספר על ידי משתמש: לצורך ערך על הספר או המאייר (אבל לא על הסופר). סריקת איור (מקורי) מתוך ספר - לא יותר מאיור אחד, ורק לצורך ערך על המאייר עצמו (אם עברו 70 שנה ממות היוצר - מותר בכל מקרה). לכידת תמונה בודדת מסרט - עבור הערך על הסרט עצמו או על השחקן (אם עברו 70 שנה ממות היוצר - מותר בכל מקרה).

אסור

הצגה של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים שאינה במסגרת שימוש הוגן (כך לדוגמה, אסור לצלם דף מספר המוגן בזכויות יוצרים או דף תווים) הצגה חלקית של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, תוך הסתרת שמות היוצרים צילום-מסך מתוך Google Earth (למעט עבור הערך Google Earth עצמו) הצגה של עטיפת ספר או דיסק אהוב, שהועלתה במסגרת שימוש הוגן, בכל דף שאינו הערך (בדף המשתמש, דף שיחה או פורטל).