אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג. ביום זה אין אומרים תחנון. | '''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג. ביום זה אין אומרים תחנון. | ||
שורה 8: | שורה 7: | ||
בנוסף למצויין בהלכה שאין צמים ואין אומרים תחנון ביום זה, פוסק אדה"ז (סי' תכט סע' י"ז) שיש להרבות בסעודה ביום זה, וכן הוא מנהג חב"ד. | בנוסף למצויין בהלכה שאין צמים ואין אומרים תחנון ביום זה, פוסק אדה"ז (סי' תכט סע' י"ז) שיש להרבות בסעודה ביום זה, וכן הוא מנהג חב"ד. | ||
כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי. | כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים ה[[כינוס תורה]] ע"פ הוראת הרבי. | ||
{{ערך חסר}} |
גרסה מ־20:45, 22 במרץ 2011
איסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג. ביום זה אין אומרים תחנון.
מקור השם
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב).
מנהגי חב"ד
בנוסף למצויין בהלכה שאין צמים ואין אומרים תחנון ביום זה, פוסק אדה"ז (סי' תכט סע' י"ז) שיש להרבות בסעודה ביום זה, וכן הוא מנהג חב"ד. כמו"כ, בדרך כלל ביום זה מתקיים הכינוס תורה ע"פ הוראת הרבי.