מורה נבוכים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(עבר יותר משבוע..) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מורה נבוכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | [[קובץ:מורה נבוכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | ||
[[קובץ:רמבם 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחבר הספר רבינו משה בן מיימון]] | |||
הספר '''מורה נבוכים''', הינו ספר פילוסופי של [[הרמב"ם]]. | הספר '''מורה נבוכים''', הינו ספר פילוסופי של [[הרמב"ם]]. | ||
==שם הספר== | ==שם הספר== | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] {{הערת שוליים|כרך יט עמ' רס}} מציין הרבי: | הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] {{הערת שוליים|כרך יט עמ' רס}} מציין הרבי: | ||
"נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה | "נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה '''ה'''נבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כבודו." | ||
== לימוד הספר == | == לימוד הספר == | ||
כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה עי"ז.והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}} | |||
==המחלוקת נגד הספר== | ==המחלוקת נגד הספר== | ||
| שורה 64: | שורה 65: | ||
== האזהרה וה'רחיצה' == | == האזהרה וה'רחיצה' == | ||
ברשימת היומן {{הערת שוליים|תרצ"ג (עמ' שכא).}} מובאים דברים שסיפר | ברשימת היומן {{הערת שוליים|תרצ"ג (עמ' שכא).}} מובאים דברים שסיפר אדמו"ר מוהריי"צ ב[[י"ט כסליו]] ונרשמו על ידי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו: האזהרה במשפחתנו [=בבית הרב] בלימוד החקירה היא עד עשרים שנה [והמדובר הוא על הספרים], עיקרים, כוזרי, מורה נבוכים. | ||
אדמו"ר נ"ע למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים. | אדמו"ר נ"ע למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים. | ||