דוד המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ה[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] — מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
ה[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] — מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
ח.</REF>, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה — [[לקו"ש]] ח"ד ע׳ 1050 ואילך.</REF>, וכפס״ד הרמב״ם<REF> הל׳ מלכים פ"ו ה״ג.</REF> שהמלך הוא ״[[לב]] כל קהל ישראל״, והרי ענינו של הלב — שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. </REF>
ח.</REF>, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה — [[לקו"ש]] ח"ד ע׳ 1050 ואילך.</REF>.
בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"<REF>ראה זח״ג רכא, ב.</REF>, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות<REF> המשך [[תער"ב]] ח״א ע׳ נט.</REF> שבחי׳ ״נקודה העצמית (יחידה) שבנפש״ שייכת ללב דוקא (ולא למוח).
 
כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]<REF> הל׳ מלכים פ"ו ה״ג.</REF> שהמלך הוא ״[[לב]] כל קהל ישראל״, והרי ענינו של הלב — שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. </REF> בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"<REF>ראה זח״ג רכא, ב.</REF>, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות<REF> המשך [[תער"ב]] ח״א ע׳ נט.</REF> שבחי׳ ״נקודה העצמית (יחידה) שבנפש״ שייכת ללב דוקא (ולא למוח).


גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כאו״א מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא ״חי וקיים״ בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב״סידור״, דבר השוה לכל [[נפש]]...
גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כאו״א מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא ״חי וקיים״ בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב״סידור״, דבר השוה לכל [[נפש]]...