יצחק אייזיק אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

אחת ההוראות שקיבל מאדמו"ר הזקן הייתה שלא לקבל עליו את עול נשיאות חסידות [[ליובאוויטש]].

לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר האמצעי, רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נפתחו בפניו שערי רקיע.

ר' אייזיק אמר פעם; [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה רוח הקודש מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש, כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש.

הוא היה אומר מאמרי חסידות.

 

רבי יצחק אייזיק הקפיד על בגדיו, היה שומר מאד על נקיונו, לפעמים היה לובש בגדי לבן גם בחול ולאו דוקא בשבת.

לרבי יצחק אייזיק מהומיל היה קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים.

החסיד רבי יצחק אייזיק היה בעל לב טוב והיתה לו התפשטות הלב ־ היו אומרים שה״דוב״ים מקרמנצ׳וג היו אפס קצהו של רבי יצחק אייזיק ־ אך הוא לא היה יכול לסבול אנשים פשוטים.

 

 

החסיד רבי יצחק אייזיק אמר לאחר מכן שהענין של לבטל את הזולת נלקח ממנו מיד, אך כדי לעבד את הדבר לקח לו יגיעה של ששים שנה.

פעם היה בשדות וראה איכר עומד בין שתי עגלות ־ הוא עשה מחיצה מהעגלות - ומתפלל מנחה.

אמר רבי יצחק אייזיק על כך: הלואי שארגיש בתפילה מה שהנשמה שלו מרגישה, למרות שהוא עצמו

אינו יודע מכך.