עמרם מלכא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
ר' עמרם נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] ב יד' טבת [[תש"ו]], כילד במשפחה ברוכת ילדים בת שלוש עשרה נפשות, להוריו שלמה ומסעודה מלכא. כשהיה ילד קטן בגיל ארבע, בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך כשהבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפה המשפחה פעולה עם [[חסידי חב"ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי. | ר' עמרם נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] ב יד' טבת [[תש"ו]], כילד במשפחה ברוכת ילדים בת שלוש עשרה נפשות, להוריו ר' שלמה ומסעודה מלכא. ואחיו הוא ר' [[דוד מלכא]]. כשהיה ילד קטן בגיל ארבע, בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך כשהבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפה המשפחה פעולה עם [[חסידי חב"ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי. | ||
=== שנות הבחרות === | === שנות הבחרות === | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
===סיום תפקידו=== | ===סיום תפקידו=== | ||
לפני שנסע לארץ פגש בו המשב"ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] ונתן לו בשם הרבנית מעיל, חולצות וגרביים של הרבי. [[בגד|בגדים]] אלו משמשים כיום את החתנים החב"דים במעמד ה'[[חופה]]'. | לפני שנסע לארץ פגש בו המשב"ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] ונתן לו בשם הרבנית מעיל, חולצות וגרביים של הרבי. [[בגד|בגדים]] אלו משמשים כיום את החתנים החב"דים במעמד ה'[[חופה]]'. | ||
אחיו ר' דוד מלכא זכה לבשל אוכל עבור בית הרבי. | |||
בשנים מאוחרות יותר הגיע ל-770 יחד עם הוריו, ונערכה להם פגישה עם הרבנית חיה מושקא. במהלך הפגישה שימש עמרם כמתורגמן, ולבסוף ביקשה הרבנית מאמו שתלמד אנגלית, כדי שבפגישה הבאה יוכלו לשוחח. בפעם נוספת שהגיע לרבי ביקשה ממנו הרבנית להגיע ב[[ליל שבת]] ל[[ספריית אגו"ח|ספרייה]] לאחל לה "שבת שלום". | בשנים מאוחרות יותר הגיע ל-770 יחד עם הוריו, ונערכה להם פגישה עם הרבנית חיה מושקא. במהלך הפגישה שימש עמרם כמתורגמן, ולבסוף ביקשה הרבנית מאמו שתלמד אנגלית, כדי שבפגישה הבאה יוכלו לשוחח. בפעם נוספת שהגיע לרבי ביקשה ממנו הרבנית להגיע ב[[ליל שבת]] ל[[ספריית אגו"ח|ספרייה]] לאחל לה "שבת שלום". | ||
| שורה 56: | שורה 58: | ||
כשפתח הרבי את המעטפה התבונן בתמונה, וכשהוא מוציא את התמונה מהמסגרת אמר לו (תוכן בתרגום חופשי): {{ציטוטון|ב[[בית המקדש]] היו מביאים {{קישור אם יש|ביכורים}}. ה[[עשירות|עשיר]] היה מביא את ה[[ביכורים]] בכלים של כסף והעני בכלים עשויים קש. לעני היו לוקחים הכוהנים את הכול, ואילו מה[[עשירות|עשיר]] היו לוקחים רק את הפירות בעוד שאת הכלים היו מותירים אצלו. גם אני, הוסיף הרבי, לוקח רק את התמונה ומחזיר לך את המסגרת}}. | כשפתח הרבי את המעטפה התבונן בתמונה, וכשהוא מוציא את התמונה מהמסגרת אמר לו (תוכן בתרגום חופשי): {{ציטוטון|ב[[בית המקדש]] היו מביאים {{קישור אם יש|ביכורים}}. ה[[עשירות|עשיר]] היה מביא את ה[[ביכורים]] בכלים של כסף והעני בכלים עשויים קש. לעני היו לוקחים הכוהנים את הכול, ואילו מה[[עשירות|עשיר]] היו לוקחים רק את הפירות בעוד שאת הכלים היו מותירים אצלו. גם אני, הוסיף הרבי, לוקח רק את התמונה ומחזיר לך את המסגרת}}. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*אחיו ר' [[דוד מלכא]] | |||
* בתו, נחמה דינה, אשת הרב חיים אטיאס - מנהל בית חב"ד ב[[אשקלון]] | * בתו, נחמה דינה, אשת הרב חיים אטיאס - מנהל בית חב"ד ב[[אשקלון]] | ||
* בנו, ר' לוי יצחק מלכא - [[מודיעין]] | * בנו, ר' לוי יצחק מלכא - [[מודיעין]] | ||