קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

עניינם הרוחני של קידוש החודש וברכת הלבנה הוא העלאה (קידוש) והמשכה (ברכה) - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה):

המציאות הגשמית שאנו רואים (שהלבנה המקבלת את האור מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של ה[[שמש]] ו[[הירח]]: השמש היא ראשית ומקור החיים - ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"{{הערה|לקוטי תורה פקודי ג' ד'.}}. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"{{הערה|אין לה כלום משל עצמה. ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.}}, כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש - ונמשלת לספירת ה[[מלכות]].

 

והנה אנו רואים, שכשאדם רוצה להסביר לזולתו דבר שכל עמוק הוא מפסיק לדבר ומתכנס לתוך עצמו - ודוקא הפסקה זו (שכח הדיבור מתבטל לכח החכמה) מאפשר לו להתרכז, ועד שהוא מצליח לסדר לעצמו את הדברים ו"להורידם" לדיבור לזולת. ועל פי הנ"ל יובן עניינו של ראש חודש וברכת הלבנה, כדלקמן:

בראש חודש עולה ספירת ה[[מלכות]] לקבל את ה[[אור]] האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה]] בהגה.}}), ומכיון שהיא מתבטלת אז לחלוטין מתבטא הדבר גם בכך שהלבנה הגשמית נמצאת ופניה לשמש, והיא '''רק''' מקבלת את אור השמש (ושום דבר מזה לא מגיע אלינו, ולכן אינה נראית).

ואם כי בכללות שורש הדיבור הוא בחכמה{{הערה|כידוע בעניין [[אבא יסד ברתא]].}} בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה למלכות היא באמצעות שבע המידות שבחכמה (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'{{הערה|המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני  - י"ב תמוז תשל"ח.}}, ולכן יש להמתין שבעה ימים קודם ברכת הלבנה – עד שתושלם במלכות הארת כל שבע המידות שבחכמה - ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה.

עניינה של "ברכה" הוא הורדה והמשכה מלמעלה למטה, וכדוגמת "המבריך את הגפן"{{הערה|מוריד את ענף הגפן וטומנו בקרקע להצמיח גפן חדשה (משנה כלאים ז' א').}}, זרע בירך ה'{{הערה|(ישעיה ס"א ט') על שם שהנשמות ממשיכות את שם ה' מההעלם אל הגילוי (אוה"ת ואתחנן מו).}}) ו"עשיתי לי בריכת מים"{{הערה|(קהלת ה' ו') – ונקראת "בריכה" על שם שהמים יורדים ומתאספים בה.}} (ומטעם זה גם נקרא המפרק המחבר את השוק לירך בשם "ברך" – כי עניינו לקפל את הרגל בשביל להוריד את הגוף למטה, וכן ידוע הלשון "מבריך את הגמלים" – מרביץ אותם, מושיב אותם).