תהלים קכ"א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת='''תהלים קכא'''{{ש}}שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים | |כותרת='''תהלים קכא'''{{ש}}שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים | ||
| שורה 32: | שורה 31: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
*'''אשא עיני אל ההרים''' - דוד המלך, משורר המזמור, וכן כנסת ישראל - הם בחינת מלכות, ומבקשים לעורר את המידות דעולם האצילות{{הערה|ארץ בכלל הוא מלשון רצון, וההר שהוא הגבהת הארץ מרמז למידות שהם התגברות רצון הלב באופן זה או אחר.}}. | *'''אשא עיני אל ההרים''' - דוד המלך, משורר המזמור, וכן כנסת ישראל - הם בחינת מלכות, ומבקשים לעורר את המידות דעולם האצילות{{הערה|ארץ בכלל הוא מלשון רצון, וההר שהוא הגבהת הארץ מרמז למידות שהם התגברות רצון הלב באופן זה או אחר.}}. | ||
*'''אשא עיני''' - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד קיא.}}. | *'''אשא עיני''' - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד קיא.}}. | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
*'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}. | *'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}. | ||
*'''עושה שמים וארץ''' - הקב"ה כופה את השמים והארץ{{הערה|'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.}} שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.}}. | *'''עושה שמים וארץ''' - הקב"ה כופה את השמים והארץ{{הערה|'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.}} שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.}}. | ||
'לא ינום ולא יישן שומר ישראל' | *'''לא ינום ולא יישן שומר ישראל''' - בחינת [[עתיק]]{{הערה|זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.}}. | ||
==ניגונים על הפרק== | ==ניגונים על הפרק== | ||