חסיד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==עבודתו של החסיד, דרכי החסידות== | ==עבודתו של החסיד, דרכי החסידות== | ||
===אתכפיא, אתהפכא=== | ===אתכפיא, אתהפכא=== | ||
{{ערך מורחב|אתכפיא}} | {{ערך מורחב|אתכפיא}} | ||
{{ערך מורחב|אתהפכא}} | {{ערך מורחב|אתהפכא}} | ||
כאשר [[היצר הרע]] מפתה אותנו לעשות דבר אסור ואנחנו מתגברים עליו, קוראים לזה 'אתכפיא'. מקור הביטוי הוא בספר ה[[זוהר]], ומשמעותו בארמית היא 'כפיה'. אנחנו כופים על יצר הרע איפוק. | כאשר [[היצר הרע]] מפתה אותנו לעשות דבר אסור ואנחנו מתגברים עליו, קוראים לזה 'אתכפיא'. מקור הביטוי הוא בספר ה[[זוהר]], ומשמעותו בארמית היא 'כפיה'. אנחנו כופים על [[יצר הרע]] איפוק. | ||
עבודה בדרגה גבוהה יותר היא 'אתהפכא', מלשון 'הפיכה'. בדרגה זו אנחנו לא רק כופים על יצר הרע את הטוב, אלא גם מבטלים את רצונותיו השליליים | עבודה בדרגה גבוהה יותר היא 'אתהפכא', מלשון 'הפיכה'. בדרגה זו אנחנו לא רק כופים על [[יצר הרע]] את הטוב, אלא גם מבטלים את רצונותיו השליליים והופכים אותם לטובים. | ||
אתכפיא ואתהפכא הן שתי דרכים | אתכפיא ואתהפכא הן שתי דרכים בעבודת ה' של ה[[יהודי]], ובאופן כללי, הן מאפיינות שני [[יהודים]] בדרגות שונות: צדיקים ושאינם צדיקים. מי שהגיע למדרגות '[[צדיק]]' (על פי ה[[תניא]]), בכוחו לעשות אתהפכא: הוא מכניע את [[היצר הרע]] לגמרי, הופך אותו לטוב ו'מעלה' גם אותו לקדושה. | ||
לעומתו, יהודי שאיננו במדריגת צדיק, נדרש לעבוד את ה' באופן של אתכפיא. עליו להתגבר על הרצון לעבור עבירות, ולעמוד בתוקף מול כל נסיונות הפיתוי של היצר הרע. | לעומתו, יהודי שאיננו במדריגת [[צדיק]], נדרש לעבוד את ה' באופן של אתכפיא. עליו להתגבר על הרצון לעבור עבירות, ולעמוד בתוקף מול כל נסיונות הפיתוי של היצר הרע. | ||
"עבודת הצדיקים וודאי נחשבת יותר אצל הקב"ה", אתם כנראה חושבים עכשיו לעצמכם, קצת עצובים. לא מדויק! | "עבודת הצדיקים וודאי נחשבת יותר אצל הקב"ה", אתם כנראה חושבים עכשיו לעצמכם, קצת עצובים. לא מדויק! ב[[ספר התניא]] מצטט [[אדמו"ר הזקן]] את הפסוק "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", ומפרש אותו בקשר לשני סוגי עבודת ה' שהזכרנו. את עבודת הצדיקים משווה [[רבינו הזקן]] למאכלים מתוקים, ואת עבודת הבינונים הוא מקביל לחמרים חריפים או חמוצים, שלאחר שמתבלים אותם היטב הם הופכים לטעימים. שתי העבודות הן 'מטעמים' לקב"ה, ומשתיהן יש לו נחת רוח. | ||
'אתכפיא' היא לא רק להתגבר על יצר הרע כשהוא מנסה להסית אותנו לעבור עברה. גם בסתם דברים מותרים, אם הם לא למטרות קדושה - אפשר ורצוי לכפות את יצרנו ולהימנע מהם. | 'אתכפיא' היא לא רק להתגבר על יצר הרע כשהוא מנסה להסית אותנו לעבור עברה. גם בסתם דברים מותרים, אם הם לא למטרות קדושה - אפשר ורצוי לכפות את יצרנו ולהימנע מהם. | ||
נניח, למשל, שאנחנו רוצים לאכול עוגה טעימה במיוחד, יש לה הכשר מהודר ואין בה כל דבר אסור, אבל מצד שני, אין באכילתה שום עניין של קדושה, כי היא לא תתן לנו כח לקיים תורה ומצוות. אם נתגבר על הרצון שלנו, ונאכל במקומה אוכל בריא שניתן לנו כח לעשות טוב, גם זו אתכפיא! | נניח, למשל, שאנחנו רוצים לאכול עוגה טעימה במיוחד, יש לה הכשר מהודר ואין בה כל דבר אסור, אבל מצד שני, אין באכילתה שום עניין של קדושה, כי היא לא תתן לנו כח [[קיום תורה ומצוות|לקיים תורה ומצוות]]. אם נתגבר על הרצון שלנו, ונאכל במקומה אוכל בריא שניתן לנו כח לעשות טוב, גם זו אתכפיא! | ||
===קבלת | ===ביטול=== | ||
החסידות מלמדת אותנו שיש לקיים את | עבודתו של החסיד דורשת 'ביטול', כלומר להתבטל אל הקב"ה, ולא להרגיש את עצמו 'מציאות' בפני עצמה. ה[[חסידות]] מציעה דרכים שונות להגיע ל'ביטול', וישנן כמה דרגות של התבטלות. | ||
===קבלת עול=== | |||
החסידות מלמדת אותנו שיש לקיים את ה[[מצוות]] מתוך קבלת על. כמו עבד, שכפוף לאדון שלו וחייב לציית לכל הוראותיו, כך אנו כפופים לעולו של הקב"ה ומוכרחים לקיים את מצוותיו גם כשאנחנו רוצים או מבינים אותו. | |||
גם את המצוות המכונות 'משפטים', אותן מצוות 'הגיוניות' הניתנות להבנה בשכל האדם (כמו למשל 'לא תגנוב'), צריך לקיים מתוך קבלת עול. כלומר, לא משום שאנו מבינים את ההיגיון שבהם, אלא מכיוון שכך ציווה ה'. | גם את המצוות המכונות 'משפטים', אותן מצוות 'הגיוניות' הניתנות להבנה בשכל האדם (כמו למשל 'לא תגנוב'), צריך לקיים מתוך קבלת עול. כלומר, לא משום שאנו מבינים את ההיגיון שבהם, אלא מכיוון שכך ציווה ה'. | ||
כשמקיימים מצווה אך ורק בגלל שזהו ציווי ה', ההתקשרות לקב"ה שלמה. קיום | כשמקיימים מצווה אך ורק בגלל שזהו ציווי ה', ההתקשרות לקב"ה שלמה. קיום מצוות מסיבות נוספות (למשל, מתוך היגיון או פחד) מקשר אף הוא בין היהודי לקב"ה, אבל ההתקשרות הזו איננה שלימה. | ||
לאחר שעובדים את ה' מתוך קבלת עול, בא שלב ההבנה וההכרה בגדולתו של ה'. אז חשים כלפי הקב"ה ביטול עצמי, ומקיימים את מצוותיו מתוך רגש עמוק יותר של הבנה להזדהות. | |||
מצד אחד, זו עבודה נעלית יותר. מצד שני, קיימת מעלה דווקא מתוך קבלת עול. כאשר איננו רואים או מרגישים אלוקות, ובכל זאת אנו מקיימים את מצוות ה' - זוהי התבטלות אמיתית. | |||
מה עושים?... | |||
אחד מתלמידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] נכנס פעם ל[[יחידות]]. "אין לי חשק ללמוד תורה". התכוננו באזני ה[[רבי]]. "זה טוב", הפתיע אותו [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכעבור רגע הסביר את עצמו: "אתה יכול לכפות את עצמך ללמוד ולקיים את מצוות ה' מתוך קבלת עול, שזה דבר גדול ונפלא. אולם אני", המשיך הרבי, "רוצה מאוד ללמוד. מה אעשה? איך אזכה ללמוד תורה מתוך קבלת עול?"... | |||
===התבוננות=== | ===התבוננות=== | ||
חלק בסיסי בעבודת ה' של החסיד הוא ענין ההתבוננות: לאחר | |||
===שמחה=== | ===שמחה=== | ||