יוסיפון (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "יתכן ו" ב־"יתכן ש")
שורה 15: שורה 15:
רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.
רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.


בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן ייתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.
בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן ייתכן שהתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.


כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.
כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.