תומכי תמימים וילנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה")
שורה 1: שורה 1:
ישיבת '''תומכי תמימים וילנה''' הוקמה פעמיים: בפעם הראשונה בהתעוררות חסידי חב"ד בעיר, ובפרוץ מלחמת העולם השניה הוקמה בשנית על ידי אדמו"ר הריי"צ.  
ישיבת '''תומכי תמימים וילנה''' הוקמה פעמיים: בפעם הראשונה בהתעוררות חסידי חב"ד בעיר, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה הוקמה בשנית על ידי אדמו"ר הריי"צ.  


==ראשית הישיבה והקמתה==
==ראשית הישיבה והקמתה==
שורה 64: שורה 64:
הרב אושפאל היה מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תות"ל]] וילנה - בשנת תרפ"ז, והמשיך ללמוד בה עד שנת [[תרפ"ט]] אז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים אטוואצק]].
הרב אושפאל היה מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תות"ל]] וילנה - בשנת תרפ"ז, והמשיך ללמוד בה עד שנת [[תרפ"ט]] אז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים אטוואצק]].


לאחר [[עשרת ימי תשובה|הימים הנוראים]] בשנת [[תרצ"ה]] קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ המורה לו ללכת באופן מיידי לישיבה בוילנא ולשמש שם כרב ומנהל, הרב אושפאל שימש כראש הישיבה עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בחודש [[אלול]] [[תרצ"ט]], אז נסגה הישיבה והתלמידים שולחו למקומותיהם.
לאחר [[עשרת ימי תשובה|הימים הנוראים]] בשנת [[תרצ"ה]] קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ המורה לו ללכת באופן מיידי לישיבה בוילנא ולשמש שם כרב ומנהל, הרב אושפאל שימש כראש הישיבה עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בחודש [[אלול]] [[תרצ"ט]], אז נסגה הישיבה והתלמידים שולחו למקומותיהם.


==הישיבה בזמן ה[[שואה]]==
==הישיבה בזמן ה[[שואה]]==
===בריחת התלמידים לעיר===
===בריחת התלמידים לעיר===
כפי שנזכר לעיל, עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] שולחו תלמידי התמימים בוילנה לבתיהם.
כפי שנזכר לעיל, עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] שולחו תלמידי התמימים בוילנה לבתיהם.


במלחמת העולם השניה כבשה [[רוסיה]] חלקים נרחבים מ[[ליטא]], אך העיר וילנה עדיין הייתה בידי ממשלת ליטא העצמאית. לאור העובדה שהעיר לא הייתה נתונה בשליטת רוסיה ואף לא בשליטת גרמניה הורה אדמו"ר הריי"צ לתמימים שבאיזור ורשה ואטוואצק המופצצות לברוח לוילנה ולהקים שם את הישיבה מחדש. לישיבה הגיעו התמימים מורשה בקבוצות קטנות ואף כיחידים כיון שהיו צריכים להבריח 2 גבולות: בתחילה היו צריכים להבריח את הגבול שבין [[גרמניה]] ו[[רוסיה]], ולאחר מכן את הגבול שבין רוסיה וליטא. במשך כמעט שנה המשיך הרבי ועודד את כלל תלמידי התמימים להבריח את הגבול לוילנה - עד שבחג השבועות כבשו הרוסים גם את וילנה והכניסה לעיר נעשתה כבלתי אפשרי. עד [[חודש כסלו]] הצליחו להגיע לישיבה כעשרים בחורים. בשיא תפארתה מנתה הישיבה עשרות רבות של בחורים ויכול להיות אף יותר מכך (כיון שאין על סיום התקופה המאושרת בישיבה עדויות). רובם אכן ניצלו בסופו של דבר מהשואה האיומה.
במלחמת העולם השנייה כבשה [[רוסיה]] חלקים נרחבים מ[[ליטא]], אך העיר וילנה עדיין הייתה בידי ממשלת ליטא העצמאית. לאור העובדה שהעיר לא הייתה נתונה בשליטת רוסיה ואף לא בשליטת גרמניה הורה אדמו"ר הריי"צ לתמימים שבאיזור ורשה ואטוואצק המופצצות לברוח לוילנה ולהקים שם את הישיבה מחדש. לישיבה הגיעו התמימים מורשה בקבוצות קטנות ואף כיחידים כיון שהיו צריכים להבריח 2 גבולות: בתחילה היו צריכים להבריח את הגבול שבין [[גרמניה]] ו[[רוסיה]], ולאחר מכן את הגבול שבין רוסיה וליטא. במשך כמעט שנה המשיך הרבי ועודד את כלל תלמידי התמימים להבריח את הגבול לוילנה - עד שבחג השבועות כבשו הרוסים גם את וילנה והכניסה לעיר נעשתה כבלתי אפשרי. עד [[חודש כסלו]] הצליחו להגיע לישיבה כעשרים בחורים. בשיא תפארתה מנתה הישיבה עשרות רבות של בחורים ויכול להיות אף יותר מכך (כיון שאין על סיום התקופה המאושרת בישיבה עדויות). רובם אכן ניצלו בסופו של דבר מהשואה האיומה.


הישיבה שכנה במקומה כמאז ומקדם, בבית הכנסת "אפטאוו".
הישיבה שכנה במקומה כמאז ומקדם, בבית הכנסת "אפטאוו".