לוי יצחק מברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ"ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל"ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד. | ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ"ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל"ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד. | ||
בשנת תקכ"ג מילא את מקומו של | בשנת תקכ"ג מילא את מקומו של ר' שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל"א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו). | ||
בתמוז [[תקמ"ה]] עבר לכהן כרב בבארדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - בארדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}. | בתמוז [[תקמ"ה]] עבר לכהן כרב בבארדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - בארדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בזלובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו. | בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בזלובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו. | ||
החתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת | החתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן (חתן הרה"ק ר' לוי יצחק) הרב יוסף בונם וואלעס עם הרבנית רבקה בת אדמו"ר האמצעי שהתקיימה בליאדי בערב שבת פרשת בשלח תקס"ח. | ||
רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט". | רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט". | ||