דוד כהן (הנזיר): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים")
שורה 41: שורה 41:


==קשריו עם הרבי וחב"ד==
==קשריו עם הרבי וחב"ד==
קשריו של הרב הנזיר לחב"ד ולתורת החסידות החלו בזכות אביו. וכך כותב הרב הנזיר על אביו: "..ביחוד חיבב את '[[קונטרס ההתפעלות]]' להרב האמצעי, והיה עובד עבודת הקודש זו תפילה, לפי דרכו בהתפעלות השכל ודמעות גיל מתגלגלות מעיניו. אחרי שנים, כשנפגשתי עם אבא, בשובו הביתה בין הזמנים, אמר שהביא לי מתנה טובה, והוציא משק הטלית ותפילין שלו את 'קונטרס ההתפעלות' ויגש לי, ואני לא הבנתי אז את ערך המתנה. כעבור שנים רבות, בהיותי במכללה גרמנית, נמשך ליבי אחר חכמת הקבלה, פניתי לאבא במכתב בשאלות בעניני הספירות, הכוחות והבחינות, וישלח לי על ידי הדואר את ה"[[תניא]]" ו"[[קונטרס ההתפעלות]]".
קשריו של הרב הנזיר לחב"ד ולתורת החסידות החלו בזכות אביו. וכך כותב הרב הנזיר על אביו:{{ציטוטון| "..ביחוד חיבב את '[[קונטרס ההתפעלות]]' להרב האמצעי, והיה עובד עבודת הקודש זו תפילה, לפי דרכו בהתפעלות השכל ודמעות גיל מתגלגלות מעיניו. אחרי שנים, כשנפגשתי עם אבא, בשובו הביתה בין הזמנים, אמר שהביא לי מתנה טובה, והוציא משק הטלית ותפילין שלו את 'קונטרס ההתפעלות' ויגש לי, ואני לא הבנתי אז את ערך המתנה. כעבור שנים רבות, בהיותי במכללה גרמנית, נמשך ליבי אחר חכמת הקבלה, פניתי לאבא במכתב בשאלות בעניני הספירות, הכוחות והבחינות, וישלח לי על ידי הדואר את ה"[[תניא]]" ו"[[קונטרס ההתפעלות]]".}}


ההשפעה החב"דית אכן נתנה אותותיה ברב הנזיר, כפי שהגדיר זאת בהספד שנשא [[זלמן שז"ר]] לזכרו ידידו: "ופרשה גדולה ונשגבה לעצמה היא הלולאה שחיברה את משנת הרוא"ה – הרב קוק – ואת תורת ההיגיון השמעי של הרד"ך (הרב דוד כהן – הנזיר), אל משנת ה[[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ובעיקר אל קונטרס ההתפעלות של רבי דובער ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולכל תורת חב"ד. הרב קוק ידע על זאת, ותלמידו הרד"ך, הבקי ושומע בכל גנזי תורתו, הפליא בהבלטתו זאת והוסיף לבאר זאת בהערצה רבה בספרו קול הנבואה".
ההשפעה החב"דית אכן נתנה אותותיה ברב הנזיר, כפי שהגדיר זאת בהספד שנשא [[זלמן שז"ר]] לזכרו ידידו: {{ציטוטון|"ופרשה גדולה ונשגבה לעצמה היא הלולאה שחיברה את משנת הרוא"ה – הרב קוק – ואת תורת ההיגיון השמעי של הרד"ך (הרב דוד כהן – הנזיר), אל משנת ה[[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ובעיקר אל קונטרס ההתפעלות של רבי דובער ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולכל תורת חב"ד. הרב קוק ידע על זאת, ותלמידו הרד"ך, הבקי ושומע בכל גנזי תורתו, הפליא בהבלטתו זאת והוסיף לבאר זאת בהערצה רבה בספרו קול הנבואה".}}


בספרו 'קול הנבואה', לא הביא הנזיר מתורת החסידות הכללית אלא רק מתורת חב"ד ובפרט מתורתו של אדמו"ר האמצעי, בשל הקרבה הרעיונית אותה חש לתורת חב"ד.
בספרו 'קול הנבואה', לא הביא הנזיר מתורת החסידות הכללית אלא רק מתורת חב"ד ובפרט מתורתו של אדמו"ר האמצעי, בשל הקרבה הרעיונית אותה חש לתורת חב"ד.
שורה 57: שורה 57:
הקשר העמוק לתורת חב"ד, בא לידי ביטוי בחילופי מכתבים עם הרבי, מהם ניכרת הערצתו לרבי, ויחסו המיוחד של הרבי לרב הנזיר.
הקשר העמוק לתורת חב"ד, בא לידי ביטוי בחילופי מכתבים עם הרבי, מהם ניכרת הערצתו לרבי, ויחסו המיוחד של הרבי לרב הנזיר.


ביום ו' בתשרי [[תשכ"א]], פונה אליו הרבי במכתב בתואר נדיר "הרה"ח אי"א נו"נ בעל מדות ובעל השם מוה"ר דוד שי' הכהן..."
הרב שאר ישוב כהן סיפר  לרב [[לייבל שילדקרויט]] [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]], "לפני הסתלקותו ציווה אבא הרב הנזיר זצ"ל אותי, וכן ציווה על אחותי, 'עד עתה כשהייתם צריכים לשאול, שאלתם אותי; לאחר מאה ועשרים כשיתעורר ספק כיצד לנהוג, תשאלו את הרבי מליובאוויטש". את תוכן דברים אלו סיפר הרב שאר ישוב לרבי בהיותו ב[[יחידות]] בתקופה שלאחר פטירת אביו.
 
מספר חודשים לאחר מכן, בא' דחנוכה, משגר אליו הרבי מכתב נוסף כמענה למכתבו אל הרבי, וכתודה על משלוח תדפיס מספריו אל הרבי. הרבי כותב "ארשה לעצמי לבוא באיזה הערות בשולי הגיליון, ובפרט שבידעי השפעתו בחוגו ובסביבתו, ובאם נכונות הן – הרי גם חשיבות מיוחדת להן. וכבר נאמר ואת והב בסופה".
 
במכתבו החוזר של הרב הנזיר אל הרבי, המצורף לספרו "חכמת הקודש" אותו שלח אל הרבי, ניתן ללמוד על יחס הכבוד של הרב הנזיר אל הרבי.
 
{{ציטוטון|ב"ה, ירושלים עשרה בטבת תשכ"א
 
לכבוד המאור הגדול לרבבות אלפי ישראל מוהרמ"מ שניאורסון שליט"א
 
שלום וברכה מעיר הקודש
 
בתודה על מכתב כ"ק, מנר ראשון דחנוכה, ועל ההערות הנכבדות למערכת מוסר הקודש, המאלפות ומשלימות, אם כי מגלות קצת הבדל בהשקפות על ערך היחיד והכלל בישראל ובארץ ישראל.
 
להשלמת הדברים על מדרגת הנבואה ועל חסרון רוח הקודש, שוודאי הכוונה לתחיית רוח הקודש בכלל ישראל בארץ ישראל. ולזה הנני מוסיף לשלוח לכ"ק תדפיס "מערכת חכמת הקודש".
 
ביראת הכבוד ובברכה מעיר הקודש.
עבד לעבדי ה' ומצפה לישועה ולגאולה שלימה.
דוד כהן}}
 
הקשר בינו לבין הרבי נמשך גם דרך בנו, הרב [[שאר ישוב הכהן]], כאשר הרבי משגר דרכו פרישות שלום, ומתעניין בשלום הרב הנזיר. כך למשל במכתב ששיגר לרב שאר ישוב בר"ח כסלו תשכ"ט, כותב הרבי {{ציטוטון|קבלתי המברק למען אביו הרה"ג הרה"ח וכו' שליט"א, והזכרתיו על הציון, ובוודאי לא ימנע הטוב לבשר הטוב בזה.
 
"בהזדמנות זו אביע תקוותי אשר באם הופיעו לאור ממאמרי וחיבורי אביו שליט"א בטח יורה מר לעושי רצונו לשלחם לספריה אשר על ידי, ואת"ל הרי זה שייך לתוכן המברק כיוון שהספרי' היא לתועלת הרבים וזכות הרבים בזה. ותודה מראש. בהוקרה בכבוד ובברכה לבשורות טובות}}.
 
לאחר פטירתו של הרב הנזיר, ככלות ה'שבעה', שלח הרב אברהם רוזנבום, מי שסייע ביד הנזיר בסידור ועריכת כתביו, מכתב לרבי. מכתב זה הוא כתגובה למכתב ששיגר הרבי, בו ביקש לעדכנו לגבי מאמריו וכתביו של הרב הנזיר.
 
{{ציטוטון|ב"ה, ירושלים עיה"ק תובב"א אור ליום ה' פ' כי תצא ז' אלול תשל"ב.
 
כבוד הו"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א
 
שלום וברכה.
 
כמזכירו ואיש סודו של הרה"ג מוה"ר שאר ישוב כהן שליט"א, שקם משבעה על פטירת אביו הגדול הגה"ק הרב דוד כהן זצ"ל, הנני בזה להודיע על ההתפתחות מאז שלח המברק פ"נ ועד היום.
 
המברק נשלח לפי בקשת הרב המנוח זצ"ל, שחזר על בקשה זו כמה פעמים בזה אחר זה "להזכירו בפני הרבי" ולבסוף הוסיף "הרבי מליובאוויטש". זה היה אחרי ששכב כשלושה שבועות בביה"ח שערי צדק שם הוכנס אחרי שנפל בביתו, כנראה בגלל סחרחורת והיה זקוק לטיפול רפואי. מצבו הוטב וכבר דברו על הוצאתו מביה"ח, אך באופן פתאומי הורע המצב…
 
בליל ג' פרשת שופטים כ"ח מנ"א תשל"ב בשעה 3 לפנות בוקר, ממש בעלות עמוד השחר, באותה שעה בה היה רגיל לקום מידי יום, החזיר נשמתו לבוראו כשסביבו עמדו בנו, בחורי ואברכי הישיבה והגר"ש גורן שליט"א אמר ווידוי. כל זה אירע בשבוע האחרון ובס"ה היה בביה"ח ל"ב יום. בן שמונים וחמש היה בפטירתו.
 
כחצי שעה אחר פטירתו, נלקח לישיבת מרכז הרב בבית הרב הישן, שם היה ר"מ יובל שנים מאז עליתו ירושלימה בשנת תרפ"ב. הלוויתו התקיימה למחרת, ביום שלישי בשעה 3 אחה"צ ונטמן בהר הזיתים ליד קברו של הגראי"ה קוק זצ"ל.
 
אחרי ה'שבעה' התאספו תלמידיו לאסיפה מיוחדת בקשר עם כתביו שהשאיר אחריו בהלכה באגדה ובמחשבה היהודית. הוקמה וועדה להוצאת כתביו, מתכננים על הקמת מוסד בבית המנוח.
 
[בנו] הרב כהן מתפלל כל התפילות בבית מדרשו אשר בביתו ומתכוון לומר שיעוריו בהלכה (הלכ' אבלות) ובמחשבה (אמונה ודעות, כוזרי, ע"פ כתביו הרבים של הרב המנוח על ספרים אלו) בבית מדרשו של המנוח בפני חברי המכון והמדרשה.
 
ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה בשמו בבקשת פקידה לברכה ולהצלחה לשנה טובה שנת גאולה וישועה בכל מילי דמיטב ובמיוחד בהמשכת הפצת תורה ודעת ועבודה.
 
אליהו יוסף שאר ישוב בן שרה
 
זוג' נעמי נחמה בת רבקה
 
בתם אלירז בת נעמי נחמה}}
 
בקשתו זו של הנזיר להזכירו לברכה ולישועה בפני הרבי, מצטרפת להוראתו לילדיו, כפי שסיפר הרב שאר ישוב כהן לרב [[לייבל שילדקרויט]] [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]], "לפני הסתלקותו ציווה אבא הרב הנזיר זצ"ל אותי, וכן ציווה על אחותי, 'עד עתה כשהייתם צריכים לשאול, שאלתם אותי; לאחר מאה ועשרים כשיתעורר ספק כיצד לנהוג, תשאלו את הרבי מליובאוויטש". את תוכן דברים אלו סיפר הרב שאר ישוב לרבי בהיותו ב[[יחידות]] בתקופה שלאחר פטירת אביו.


==משפחתו==
==משפחתו==