רוח שטות: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[מסכת סוטה]] אומר ריש לקיש: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו '''רוח שטות''' שנא' איש איש כי תשטה אשתו. תשטה (בשין ימנית) כתיב".

מבואר בחסידות שפעולת ה[[נפש הבהמית]] להחטיא את האדם היא על ידי שמשטה בו ומטמטמת את רוחו ורק על ידי זה יכולה להחטיאו.  

פירוש המונח "רוח שטות" הוא:

"'''שטות'''" - מלשון "הטיה" ומלשון "שטות", כלומר, שהרוח הזו מטה את האדם מדרך הישר, והופכת אותו כשוטה שאינו רואה ומתבונן במה שעושה, אלא עושה כל מה שעולה בליבו כרגע, והרי הוא כ[[בהמה]] ממש.

על פי המתבאר החסידות ההתנהגות על פי רצון [[היצר הרע]] היא התנהגות שאינה הגיונית ובזה כמה פרטים.

* עצם ההתעסקות בדברי תענוג גשמיים הוא שטות, שעל האדם - בחיר הנבראים, להתענג בדברים נעלים ורוחניים בדברי [[חכמה]] ושכל בפרט החכמה האמתית חכמת התורה (ובזה גופא פנימיות התורה שמביאה את האדם למעלת הפנימיות ול[[אהבה]] ויראת ה') (וכשמתענג מדברים חומריים הוא נחות מהם ו"מקבל" מהם).{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר א.}}

* הצדקת עצמו שחבריו הסיתהו לחטוא. והיא שקר ושטות שהרי על זה בא הציווי לא להתחבר לרשע.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר יד פרק ב.}}

אולם כוחה של הרוח שטות היא רק על כוחות ה[[נשמה]] אולם על [[עצם הנשמה]] שבה מתגלה האור האלוקי אין ה[[נפש הבהמית]] מסתירה עליה ברוח שטות לפי שאין ל[[קליפה]] שליטה על אלוקות ולכן בעצם ה[[נשמה]] שאור אלוקי מתגלה בה{{הערה|אלא ששיך שעצם ה[[נשמה]] תהיה בבחינת [[שינה]] ולא תתעורר בעבירות שנוגעים בכוחות הנפש.}} הרי הם בטלים ממציאותם ואין בכוחם להסתיר, משאין כן בכוחות ה[[נשמה]] שבהם רק [[התפשטות]] האור האלוקי, שם שייך שה[[נפש הבהמית]] תעלים ותסתיר עליהם שלא יורגש בהם יהדותו והניגוד שבעבירות לנשמתו היהודית.

ומטעם זה רואים חילוק בין עבירות חמורות כעבודה זרה שאפילו יהודי קל שבקלים בעל עבירה כשמגיע ניסיון על עצם יהדותו כלעבוד עבודה זרה הרי מוסר נפשו אף שבשאר עבירות הוא עובר בשאט [[נפש]] והוא לפי שהרוח שטות הגורמת לו לחטוא מסתירה רק על התפשטות נשמתו אבל על עצם נפשו היא אינה מעלימה וכשמגיע לדבר ניסיון בדבר הנוגע לעצם מציאותו הרי אין דבר שמסתיר והואמוסר נפשו.{{הערה|תניא פרק יט.}}

אדם שנפשו הבהמית מעלימה על נשמתו והוא מונח בתאוות באופן שאינו רואה דרך להיפטר ממנה ולצאת מהרע. העצה להתמודד עם שטות זו היא על ידי שיעורר את תכונת נפשו האלוקית של [[שטות דקדושה]] והוא ההחלטה בתוקף שלא לעבור על רצון ה' בשום אופן.(שטות שלמעלה מטעם ודעת).