שמיני עצרת: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{להשלים|כל הערך=כן}}
-'''שמיני עצרת''' הינו היום השמיני של [[חג הסוכות]]. ב[[ארץ הקודש]] חוגגים חג זה יחד עם [[שמחת תורה]]. בשאר מדינות העולם, בו חוגגים את שמיני עצרת בנפרד.
+[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
+[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
+'''שמיני עצרת''' הוא [[חג]] הנחגג ב[[כ"ב בתשרי]], היום האחרון שלאחר [[חג הסוכות]]. ב[[ארץ הקודש]] חוגגים ביום זה את החג [[שמחת תורה]], ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ב[[יום טוב שני של גלויות]] - כ"ג בתשרי.
+רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.
+==מצוות ומנהגי החג==
+===ישיבה בסוכה===
 ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ ל[[סוכה]] גם בשמיני עצרת, למרות שבכל עדות העולם, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה.
+===הקפות===
+===הקפות===
+[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
+{{ערך מורחב|הקפות}}
+מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר|שירים]] ו[[ריקוד|ריקודים]] ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
+וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
+{{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}
+רבי [[עמנואל חי ריקי]] הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם ב[[שמיני עצרת]] (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני){{הערה|משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.}}, ובעקבותיו [[אדמו"ר הזקן]] פסק כך ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.}}. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה{{הערה|שם=קובץ|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 5, ע' 72.}}.
+אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם היתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}}. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד"מ הנ"ל.}}.
+ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
+===תפילת גשם===
+ב[[תפילת מוסף]] ביום זה מתחילים להזכיר את הגשם בתפילה באמירת [[משיב הרוח ומוריד הגשם]]{{הערה|משנה וגמרא ריש מסכת תענית.}}. בקשר לכך, נקבעה ב[[חזרת הש"ץ]] של מוסף "תפילת גשם", הכוללת מספר פיוטים שבהם תפילה לה' על ה[[גשם]].
+ב[[תורת החסידות]] מוסבר שתפילת הגשם שייכת לתוכנו של היום - "שמיני עצרת", "עצרת" במשמעות קליטה, שביום זה נקלטים באופן פנימי כל ההמשכות שנמשכו ב[[חג הסוכות]] וכך באים בגלוי ונמשכים לכל השנה כולה בגשמיות; וענין זה הוא ענין הגשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/38/92d.htm לקוטי תורה שמיני עצרת צב, ד]. ועוד.}}.
 ==ראו גם==

שמיני עצרת: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט