סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף

==סדר הסעודה==

הרבי הריי"צ ישב בראש השולחן, כש[[הרש"ג]] לימינו ו[[הרבי]] לשמאלו, כשמסביב לשולחן חסידים נוספים. הנשים ישבו על שולחן שהוצב במטבח. הסעודות התקיימו ב[[ראש השנה]], מוצאי [[יום כיפור]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ימים ראשונים ואחרונים של [[חג הפסח]], ו[[חג השבועות]].

הרבי היה נכנס כרבע שעה עד עשרים דקות לאחרי שנגמרה התפילה, ולאחריו היו פותחים את הדלת על מנת לאפשר לבחורים ולחסידים להיכנס. בשנת [[תשכ"ז]] בעקבות הלחץ בליל הסדר הראשון של פסח שגרם לקריסת השולחן, הודיעו כי יתאפשר להיכנס רק אחרי ברכת המזון, לפני אמירת שפוך חמתך{{הערה|1=[[דרך תמים (עלון)]] [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf גליון ד' עמוד 36]}}. בשנת תשכ"ט, בעקבות לחץ גדול שנגרם כתוצאה מהקהל הרב ששהה במקום, הורה הרבי כי תמימים לא יורשו יותר להשתתף יותר בסעודות כלל, אומנם בעקבות דברי [[הרבנית חיה מושקא]] אישר הרבי לתלמידי ה[[קבוצה]] בלבד להיות נוכחים במקום. בליל הסדר בשנת [[תש"ל]], האחרון שהתקיים במקום, אמר הרבי שהיות ו'שומר הפתח' לא נמצא יאפשרו לכולם להיכנס.  

==לקריאה נוספת==