יצחק הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
מ (החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי")
שורה 20: שורה 20:
לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תרפ"ח]] והתיישב בריגה שבלטביה חיפש ר' יצחק דרכים לעזוב גם הוא את [[רוסיה]] כדי להיות קרוב לרבי הריי"צ. בשנת [[תרפ"ט]] הצליחה השתדלות אנ"ש מ[[ארה"ב]] להשיג רישיון יציאה עבור הרב [[יעקב ישראל זובער]], ובחורף [[תרפ"ט]] הגיע לריגא. כתוצאה מכך, זירז [[אדמו"ר הריי"צ]] את אנ"ש בארה"ב להשתדל להשיג ויזה גם עבור ר' איצ'ע ור' [[יעקב מאסקאליק]] (ז'וראביצער), שניהם מגדולי החסידים שנשארו עדיין ברוסיה. יחד עם זאת, הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] גם להם, לר' איצ'ע ולר' יעקב, להגיש לשלטונות [[רוסיה]] בקשת היתר ליציאה מהמדינה.  
לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תרפ"ח]] והתיישב בריגה שבלטביה חיפש ר' יצחק דרכים לעזוב גם הוא את [[רוסיה]] כדי להיות קרוב לרבי הריי"צ. בשנת [[תרפ"ט]] הצליחה השתדלות אנ"ש מ[[ארה"ב]] להשיג רישיון יציאה עבור הרב [[יעקב ישראל זובער]], ובחורף [[תרפ"ט]] הגיע לריגא. כתוצאה מכך, זירז [[אדמו"ר הריי"צ]] את אנ"ש בארה"ב להשתדל להשיג ויזה גם עבור ר' איצ'ע ור' [[יעקב מאסקאליק]] (ז'וראביצער), שניהם מגדולי החסידים שנשארו עדיין ברוסיה. יחד עם זאת, הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] גם להם, לר' איצ'ע ולר' יעקב, להגיש לשלטונות [[רוסיה]] בקשת היתר ליציאה מהמדינה.  


באותה תקופה שאל ר' איצ'ע את [[הרבי הריי"צ]] האם לבקש היתר יציאה גם עבור שני בניו הצעירים, הלל ושמואל. [[הרבי הריי"צ]] השיב לו במכתב: "ע"ד בניו הלל ושמואל יחיו, ראוי היה שיקחם עמדו, ובודאי בעזה"י ימצא מקום עבורם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]".
באותה תקופה שאל ר' איצ'ע את [[הרבי הריי"צ]] האם לבקש היתר יציאה גם עבור שני בניו הצעירים, הלל ושמואל. [[הרבי הריי"צ]] השיב לו במכתב: "ע"ד בניו הלל ושמואל יחיו, ראוי היה שיקחם עמדו, ובוודאי בעזה"י ימצא מקום עבורם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]".


במשך כארבע שנים, מתרפ"ט עד [[תרצ"ג]], הגיש ר' יצחק פעם אחר פעם בקשה לקבל היתר יציאה, וכל פעם בקשתו נדחתה ובחודש [[תשרי]] [[תרצ"ג]] הודיעו לו השלטונות שיורשה לצאת, אך בתנאי שבני ביתו יישארו ברוסיה.
במשך כארבע שנים, מתרפ"ט עד [[תרצ"ג]], הגיש ר' יצחק פעם אחר פעם בקשה לקבל היתר יציאה, וכל פעם בקשתו נדחתה ובחודש [[תשרי]] [[תרצ"ג]] הודיעו לו השלטונות שיורשה לצאת, אך בתנאי שבני ביתו יישארו ברוסיה.