דוקשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "“" ב־""")
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7: שורה 7:
בימי [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי ה"צמח צדק"]] החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי [[אדמו"ר האמצעי]] היו מקושרים ל[[אהרן מסטרשלה|ר' אהר'לע סטראשעלער]], היו למקושרים החזקים ביותר לרבי ה"צמח צדק".
בימי [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי ה"צמח צדק"]] החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי [[אדמו"ר האמצעי]] היו מקושרים ל[[אהרן מסטרשלה|ר' אהר'לע סטראשעלער]], היו למקושרים החזקים ביותר לרבי ה"צמח צדק".


בשנת [[תר"ג]] הכריחה הממשלה את רבינו הצמח צדק לנסוע על פני המדינה, ובשנת [[תר"ד]] נסע בכמה ערים ועיירות וביקר בדוקשיץ{{הערת שוליים|ליקוטי דיבורים כרך א ליקוט ב אות טז.}}
בשנת [[תר"ג]] הכריחה הממשלה את רבינו הצמח צדק לנסוע על פני המדינה, ובשנת [[תר"ד]] נסע בכמה ערים ועיירות וביקר בדוקשיץ{{הערה|ליקוטי דיבורים כרך א ליקוט ב אות טז.}}


מן החסידים בתקופת ה"צמח צדק" ואחר כך של [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] היה ה[[מלמד]] ר' [[יקותיאל דייץ]]{{הערת שוליים|אודותיו ראה [[כפר חב"ד]] גליון מס' 830}}. בחורף [[תרס"ח]], בהגיעו לגבורות הוא חילק [[משקה]] ואמר שהוא חי עם [[אדמו"ר האמצעי]] בעולם הזה יום אחד כלומר שנולד בח' או ט' כסלו [[תקפ"ח]]. בשנותיו האחרונות עזר לישיבה.
מן החסידים בתקופת ה"צמח צדק" ואחר כך של [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] היה ה[[מלמד]] ר' [[יקותיאל דייץ]]{{הערה|אודותיו ראה [[כפר חב"ד]] גליון מס' 830}}. בחורף [[תרס"ח]], בהגיעו לגבורות הוא חילק [[משקה]] ואמר שהוא חי עם [[אדמו"ר האמצעי]] בעולם הזה יום אחד כלומר שנולד בח' או ט' כסלו [[תקפ"ח]]. בשנותיו האחרונות עזר לישיבה.


בתקופה זו המ"ץ היה הרב מאיר בער ארעצקין. הוא היה מה'יושבים' אצל [[ר' הלל מפאריטש]] והאריך ימים הרבה.  
בתקופה זו המ"ץ היה הרב מאיר בער ארעצקין. הוא היה מה'יושבים' אצל [[ר' הלל מפאריטש]] והאריך ימים הרבה.  
שורה 29: שורה 29:
בשבת קודש בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] היו חוזרים דא"ח אצל ר' אהרן ואצל המ"ץ. ר' משה חרנס ("משה'קע דער קליינער") היה חוזר דא"ח במנין שטאראסעלי. בשנים האחרונות חזר הרב שיינין במנין שטאראסעלי.
בשבת קודש בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] היו חוזרים דא"ח אצל ר' אהרן ואצל המ"ץ. ר' משה חרנס ("משה'קע דער קליינער") היה חוזר דא"ח במנין שטאראסעלי. בשנים האחרונות חזר הרב שיינין במנין שטאראסעלי.


אצל ר' ארע היה הסדר שבכל [[מוצאי שבת]] בימות החורף היו מתקבצים כל בני העיר לבית המדרש הגדול שלהם והיו שותים פאנץ', תערובת [[מים]] רותחים עם ספירט ו[[סוכר]]. אחר כך היה לומד עמהם חסידות מספר תורה אור לרבנו הזקן. בשבתות של [[חודש חשון]] כשהיה בא חזרה מליובאוויטש, כי נהג לנסוע אל הרבי מהר"ש ב[[חודש אלול]] ולשהות בליובאוויטש עד אחרי החג, היו עושים פאנץ' גדול מאד והיה חוזר לפניהם על המאמרים ששמע מהרבי.{{הערת שוליים|מסיפורי הנה"ח רבי זלמן שמעון דווארקין, שמועות וסיפורים חלל ב עמוד 50.}}
אצל ר' ארע היה הסדר שבכל [[מוצאי שבת]] בימות החורף היו מתקבצים כל בני העיר לבית המדרש הגדול שלהם והיו שותים פאנץ', תערובת [[מים]] רותחים עם ספירט ו[[סוכר]]. אחר כך היה לומד עמהם חסידות מספר תורה אור לרבנו הזקן. בשבתות של [[חודש חשון]] כשהיה בא חזרה מליובאוויטש, כי נהג לנסוע אל הרבי מהר"ש ב[[חודש אלול]] ולשהות בליובאוויטש עד אחרי החג, היו עושים פאנץ' גדול מאד והיה חוזר לפניהם על המאמרים ששמע מהרבי.{{הערה|מסיפורי הנה"ח רבי זלמן שמעון דווארקין, שמועות וסיפורים חלל ב עמוד 50.}}


פעם אחת כשהיה בליובאוויטש כמנהגו ונכנס אל הרבי מהר"ש אמר לו הרבי שמעתי שבדוקשיץ עושים פאנץ' ולומדים דא"ח, מה השייכות של פאנץ"' לדא"ח? מכאן ולהבא אל תעשו כן כשלומדים דא"ח צריכים ללמוד בלי פאנץ.  
פעם אחת כשהיה בליובאוויטש כמנהגו ונכנס אל הרבי מהר"ש אמר לו הרבי שמעתי שבדוקשיץ עושים פאנץ' ולומדים דא"ח, מה השייכות של פאנץ"' לדא"ח? מכאן ולהבא אל תעשו כן כשלומדים דא"ח צריכים ללמוד בלי פאנץ.  
שורה 48: שורה 48:
כשהגיעו לדוקשיץ הידיעות אודות מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקיץ [[תרפ"ז]] הורה הרב לייב לארגן תעניות ציבור ואמירת כל ספר התהילים מדי יום. וכשהגיעה הידיעה על שחרורו של [[הרבי הריי"צ]] היתה השמחה בעיר עצומה. שנה לאחר מכן, בי"ב תמוז [[תרפ"ח]] שחל ב[[שבת קודש]] התקיימה [[התוועדות]] חסידית גדולה בבית הכנסת. דבר נדיר למדי שכן בדרך כלל התקיימו ההתוועדויות בדוקשיץ בבתיהם הפרטיים של החסידים. במהלך ה[[התוועדות]] עלו ר' יוחנן גורדון והרב לייב על השולחן ורקדו בכל עוז.
כשהגיעו לדוקשיץ הידיעות אודות מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקיץ [[תרפ"ז]] הורה הרב לייב לארגן תעניות ציבור ואמירת כל ספר התהילים מדי יום. וכשהגיעה הידיעה על שחרורו של [[הרבי הריי"צ]] היתה השמחה בעיר עצומה. שנה לאחר מכן, בי"ב תמוז [[תרפ"ח]] שחל ב[[שבת קודש]] התקיימה [[התוועדות]] חסידית גדולה בבית הכנסת. דבר נדיר למדי שכן בדרך כלל התקיימו ההתוועדויות בדוקשיץ בבתיהם הפרטיים של החסידים. במהלך ה[[התוועדות]] עלו ר' יוחנן גורדון והרב לייב על השולחן ורקדו בכל עוז.
==ציפיה לגאולה==
==ציפיה לגאולה==
חסידי העיירה דוקשיץ עמדו בבית הכנסת לאחר [[תפילת שחרית]] ושוחחו ביניהם על הגאולה הנכספת. בזה אחר זה הפליאו בתיאורי הניסים והנפלאות כפי שהצטיירו בעיני רוחם. נענה החנווני ואמר רבותי לא כך יהיה בימות המשיח האמינו לי הכול ייראה בדיוק כמו עכשיו אשכים בבוקר ואלך לתפילה בבית הכנסת ולאחר התפילה אצא לעבודה למכירת [[לחם]] וחלב בדיוק כמו היום. אלא מה? היום כשאני אומר בתפילה "ואהבת את ה' אלוקיך" איני חש דבר ואילו כשיבוא המשיח יתמלא ליבי בתשוקה גדולה, כך גם בענייני העבודה: היום כשאני מוסיף לקונה קצת יותר מהכמות עליה שילם כדי לא להיכשל באבק גזל לבי נצבט ואילו אז בזמן הגאולה אעשה זאת בעונג רב. {{הערת שוליים|ר' מענדל פוטרפס, העתיד כאן עמ' 100.}}
חסידי העיירה דוקשיץ עמדו בבית הכנסת לאחר [[תפילת שחרית]] ושוחחו ביניהם על הגאולה הנכספת. בזה אחר זה הפליאו בתיאורי הניסים והנפלאות כפי שהצטיירו בעיני רוחם. נענה החנווני ואמר רבותי לא כך יהיה בימות המשיח האמינו לי הכול ייראה בדיוק כמו עכשיו אשכים בבוקר ואלך לתפילה בבית הכנסת ולאחר התפילה אצא לעבודה למכירת [[לחם]] וחלב בדיוק כמו היום. אלא מה? היום כשאני אומר בתפילה "ואהבת את ה' אלוקיך" איני חש דבר ואילו כשיבוא המשיח יתמלא ליבי בתשוקה גדולה, כך גם בענייני העבודה: היום כשאני מוסיף לקונה קצת יותר מהכמות עליה שילם כדי לא להיכשל באבק גזל לבי נצבט ואילו אז בזמן הגאולה אעשה זאת בעונג רב. {{הערה|ר' מענדל פוטרפס, העתיד כאן עמ' 100.}}
==סופה של הקהילה==
==סופה של הקהילה==
ביום ח' בתמוז [[תש"א]], פלשו הנאצים את דוקשיץ ומיד פתחו במסע התנכלות ליהודי העיר. הם פרצו לבתי הכנסת חמסו והרסו מכל הבא ליד; הציתו את ספרי התורה ואת ספרי קודש, עקרו עצים בבית העלמין והפילום על המצבות. לאחר ההרס הרב שזרעו, החלו בהתעללות אכזרית ביהודי העיר.
ביום ח' בתמוז [[תש"א]], פלשו הנאצים את דוקשיץ ומיד פתחו במסע התנכלות ליהודי העיר. הם פרצו לבתי הכנסת חמסו והרסו מכל הבא ליד; הציתו את ספרי התורה ואת ספרי קודש, עקרו עצים בבית העלמין והפילום על המצבות. לאחר ההרס הרב שזרעו, החלו בהתעללות אכזרית ביהודי העיר.
שורה 67: שורה 67:
* ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)]]
* ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)]]
* הרב [[משה אקסלרוד]] (נולד בדוקשיץ תרנ"ג - נפטר בתל אביב תש"כ)
* הרב [[משה אקסלרוד]] (נולד בדוקשיץ תרנ"ג - נפטר בתל אביב תש"כ)
* ר' [[שמריהו פלדמן]] (נולד בדוקשיץ תרע"ב - נפטר בכפר חב"ד תשנ"ט){{הערת שוליים|ספר התמימים חלק א עמ' קצז.}}
* ר' [[שמריהו פלדמן]] (נולד בדוקשיץ תרע"ב - נפטר בכפר חב"ד תשנ"ט){{הערה|ספר התמימים חלק א עמ' קצז.}}
* ר' בנימין תומרקין ובנו ר' אהרן תומרקין
* ר' בנימין תומרקין ובנו ר' אהרן תומרקין