בעל תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 == בתורת החסידות ==
-אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}:
+אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}:
 ה[[אהבה]] של ה"בכל מאדך", היא [[אהבה]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]] ממש שנקרא [[בעל הרצון]], שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק]], ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא "מאדך" בלי גבול, שאין [[אהבה]] רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.
-מדריגה זו, היא על ידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מהאור והתענוג של קרבת השם, הנקרא "[[אור]] [[פנים|פני]] [[מלך]] חיים". כי על ידי [[עבירות|חטאיו]] הרבים נתרחק העובר את העבירות בריחוק גדול מאוד, וריחוק זה גורם בנפשו [[מרירות]] גדולה מאוד על גודל הריחוק, עד שתשובתו להשם באה מעומק ה[[לב]], כמו המעשה הידוע ב[[רבי אלעזר בן דורדיא]] שיצאה [[נשמה|נשמתו]] ב[[בכייה]] כו', דהיינו שמידת ה[[גבורה|תגבורת]] ה[[תשוקה]] [[דביקות|להדבק]] בה' התגברה בו בכל נקודת הלב, באופן שאין כלי ה[[מוח]] והלב יכולים להשיג כלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב ב[[זוהר]] ד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מושכים את [[הקב"ה]] בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}}
+מדריגה זו, היא על ידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מהאור והתענוג של קרבת השם, הנקרא "[[אור]] [[פנים|פני]] [[מלך]] חיים". כי על ידי [[עבירות|חטאיו]] הרבים נתרחק העובר את העבירות בריחוק גדול מאוד, וריחוק זה גורם בנפשו [[מרירות]] גדולה מאוד על גודל הריחוק, עד שתשובתו להשם באה מעומק ה[[לב]], כמו המעשה הידוע ב[[רבי אלעזר בן דורדיא]] שיצאה [[נשמה|נשמתו]] ב[[בכייה]] כו', דהיינו שמידת ה[[גבורה|תגבורת]] ה[[תשוקה]] [[דביקות|להדבק]] בה' התגברה בו בכל נקודת הלב, באופן שאין כלי ה[[מוח]] והלב יכולים להשיג כלל{{הערה|והיינו מה שכתוב ב[[זוהר]] ד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מושכים את [[הקב"ה]] בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}}
 תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת ה[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]].

בעל תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף

תפריט ניווט