יהושע הוטנר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אברהם יהושע הוטנר''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרע"א]],(18 בדצמבר 1910)-[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ט]], 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג,[[האנציקלופדיה התלמודית]] ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ומעורכי כתביו.
הרב '''אברהם יהושע הוטנר''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרע"א]],(18 בדצמבר 1910)-[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ט]], 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, מנהל פרוייקט [[האנציקלופדיה התלמודית]] ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי [[הראי"ה קוק]] ומעורכי כתביו.


== ביוגרפיה==
==תולדות חייו==
נולד ב[[פולין]] לרב יהודה ליב הוטנר, [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[וורשה]]{{הערה|[[שערי ציון (כתב עת)|'''שערי ציון''']], שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב}}, ולבת-שבע.
נולד ב[[פולין]] לרב יהודה ליב הוטנר, [[דיין]] ב[[וורשה]]{{הערה|[[שערי ציון (כתב עת)|'''שערי ציון''']], שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב}}, ולבת-שבע.


בשנים [[תרפ"ג]]-[[תרפ"ז]] למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל [[החפץ חיים]] (תרפ"ז-תרפ"ח) ובישיבת גרודנה אצל הרב [[שמעון שקאפ]] (תרפ"ט-תרצ"א).
בשנים [[תרפ"ג]]-[[תרפ"ז]] למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל [[החפץ חיים]] ([[תרפ"ז]]-[[תרפ"ח]]) ובישיבת גרודנה אצל הרב [[שמעון שקאפ]] ([[תרפ"ט]]-[[תרצ"א]]).


באלול תרצ"ד (1934) עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז התגורר בירושלים. בתשרי תרצ"ו (1935), מיד לאחר פטירת הראי"ה קוק, יזם והקים עם גיסו הרב [[צבי יהודה קוק]], הרב [[מאיר ברלין]] ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים.
בחודש [[אלול]] [[תרצ"ד]] (1934) עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז התגורר ב[[ירושלים]]. ב[[תשרי]] [[תרצ"ו]] (1935), מיד לאחר פטירת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], יזם והקים עם גיסו הרב [[צבי יהודה קוק]], הרב [[מאיר ברלין]] ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים.


בשנת תש"ב (1942) ביקשו הרב [[מאיר ברלין]] לנהל את [[האנציקלופדיה התלמודית]] עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת הארגון יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות, לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.
בשנת [[תש"ב]] (1942) ביקשו הרב [[מאיר ברלין]] לנהל את [[האנציקלופדיה התלמודית]] עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת הארגון יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.


נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה ב[[ירושלים]].


==הקשר לחב"ד==
==קשריו עם הרבי==
בשנת [[תשט"ו]] ביקר הרב הוטנר ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], ביחידות דיבר איתו הרבי אודות האנציקלופדיה התלמודית בהתלהבות רבה ואודות אותו לעשות את זה בזריזות.
בשנת [[תשט"ו]] היה הרב הוטנר ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], ביחידות דיבר איתו הרבי בהתלהבות אודות האנציקלופדיה התלמודית ועודדו לעשות את זה בזריזות.


בהמשך התכתב הרב הוטנר עם הרבי רבות בנושא האנציקלופדיה, שבכל מכתב הרבי מעודד אותו לעשות זאת במהירות.{{הערה|לימים אמר הרב הוטנר שרק בזכות דרבונו של הרבי נתן לו את הכוח לעשות את האנציקלופדיה}}
בהמשך התכתב הרב הוטנר עם הרבי רבות בנושא האנציקלופדיה, כשבכל מכתב הרבי מעודד אותו לעשות זאת במהירות{{הערה|לימים אמר הרב הוטנר שהעידוד מהרבי נתן לו את הכוח בניהול פרייוקט האנציקלופדיה}}.


כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי שולח לו מכתב הערצה והוקרה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.
כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי עונה לו במכתב תודה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.


כאשר שלח הרב הוטנר את הכרך ט"ז של האנציקלופדיה לרבי הגיב הרב "'''שנתמלא כל הבית אורה'''.
כאשר שלח הרב הוטנר את כרך ט"ז של האנציקלופדיה לרבי הגיב הרבי "נתמלא כל הבית אורה".


בתחילת [[חודש אב]] [[תשל"ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה ב[[תשעת הימים]], הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה"ת''' (תשע"ג) עמ' 548.}}.
בתחילת [[חודש אב]] [[תשל"ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה ב[[תשעת הימים]], הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה"ת''' (תשע"ג) עמ' 548.}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]