משתמש:זאבי מינצברג/רבנו חננאל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
==== פירושו לתלמוד ====
==== פירושו לתלמוד ====


רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]],{{הערה|'''אנציקלופדיה לגדולי ישראל'''. ראו בפרק '''לקריאה נוספת'''.}} אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: [[סדר מועד|מועד]], [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]{{הערה|הפירוש המיוחס לו ל[[מסכת הוריות]] אינו שלו, ומקובל במחקר כי נכתב על ידי רבי [[ברוך בן שמואל מארץ יוון]] (ראו למשל: [[יעקב נחום אפשטיין]], "מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות" חלק ב, עמ' 697-694).}}, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מ[[כתב יד (מקור)|כת"י]] וטיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד ב[[ש"ס וילנה|מהדורת וילנה]] של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת [[עוז והדר]]), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי ה[[רמב"ן]] וב[[תוספות]] בשם "הר"ח".
רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: [[סדר מועד|מועד]], [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]{{הערה|הפירוש המיוחס לו ל[[מסכת הוריות]] אינו שלו, ומקובל במחקר כי נכתב על ידי רבי [[ברוך בן שמואל מארץ יוון]] (ראו למשל: [[יעקב נחום אפשטיין]], "מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות" חלק ב, עמ' 697-694).}}, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מ[[כתב יד (מקור)|כת"י]] וטיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד ב[[ש"ס וילנה|מהדורת וילנה]] של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת [[עוז והדר]]), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי ה[[רמב"ן]] וב[[תוספות]] בשם "הר"ח".


סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית ללשון הקודש, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.
סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית ללשון הקודש, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.