י"ג מדות הרחמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(בעריכה) |
(בעריכה) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
בענין מזל "נוצר" שהוא שורש [[אבא עילאה]] מבואר כי "נוצר" הוא אותיות "צנור", ואותיות "[[רצון]]". ו"נוצר חסד" הוא מקור לחכמה כי "חסד" ב[[גימטריא]] ע"ב, כ[[שם ע"ב]] שהוא בבחינת [[חכמה]]. וכן מבואר כי [[החכמה מאין תמצא]], שמקור ספירת החכמה הוא מן האין, מספירת ה[[כתר]] שהיא בחינת רצון. ואין הארה זו רק בחינת המשכה מצומצמת כמו הקילוח דרך הצינור. | בענין מזל "נוצר" שהוא שורש [[אבא עילאה]] מבואר כי "נוצר" הוא אותיות "צנור", ואותיות "[[רצון]]". ו"נוצר חסד" הוא מקור לחכמה כי "חסד" ב[[גימטריא]] ע"ב, כ[[שם ע"ב]] שהוא בבחינת [[חכמה]]. וכן מבואר כי [[החכמה מאין תמצא]], שמקור ספירת החכמה הוא מן האין, מספירת ה[[כתר]] שהיא בחינת רצון. ואין הארה זו רק בחינת המשכה מצומצמת כמו הקילוח דרך הצינור. | ||
==תיקון תשיעי "לאלפים"== | |||
תקון תשיעי של י"ג מדות הרחמים הוא תיקון "לאלפים", וענינו הוא בחינת [[אור פנימי]]. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת [[אור מקיף]], ולכן הם שורש ל[[שמונה נסיכי אדם]]. ותקון "לאלפים" הוא בחינת [[אאלפך חכמה אאלפך בינה]], שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של [[אריך אנפין]] ויניקה זו היא בבחינת [[אור פנימי]]. ולכן ה[[אל"ף]] תמונתו היא [[יו"ד]] למעלה ויו"ד למטה ו[[וי"ו]] באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום. | |||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||