בית הכנסת אהל יצחק (יפו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה. | בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה. | ||
בשנת תר"ס מונה הרב [[שניאור זלמן סלונים]] מחברון, לרבה של [[קהילת חב"ד תל אביב]], והוא החל בארגון הקהילה, בניית מוסדות; סידר את השחיטה במקום, והנהיג את הקהילה ביד רמה במשך שלושים ושבע שנים. כשלוש שנים לאחר הגיעו, בשנת תרס"ג, החלה בניית בית כנסת חב"ד ברחוב עין יעקב. בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים". | בשנת תר"ס מונה הרב [[שניאור זלמן סלונים]] מחברון, לרבה של [[קהילת חב"ד תל אביב]], והוא החל בארגון הקהילה, בניית מוסדות; סידר את השחיטה במקום, והנהיג את הקהילה ביד רמה במשך שלושים ושבע שנים. כשלוש שנים לאחר הגיעו, בשנת תרס"ג, החלה בניית בית כנסת חב"ד ברחוב עין יעקב. | ||
יחד עם בית הכנסת נבנה גגם מקווה. אחד השותפים בהקמת בית הכנסת הוא הרב צבי ישעיהו גרינברג<ref>מתוך וויקפדיה, בערך בית הכנסת אהל יצחק תל אביב.</ref>. | |||
בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים". | |||
בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק". אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב". | בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק". אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב". | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
עם התמעטות הקהילה החב"דית באזור, התרוקן [[בית הכנסת]] ממתפללים, ובמשך שלושים שנה הוא עמד שומם ומצבו הלך והתדרדר, עד שבשנת [[תשע"ד]] קרס גג [[בית הכנסת]] ועזרת הנשים. | עם התמעטות הקהילה החב"דית באזור, התרוקן [[בית הכנסת]] ממתפללים, ובמשך שלושים שנה הוא עמד שומם ומצבו הלך והתדרדר, עד שבשנת [[תשע"ד]] קרס גג [[בית הכנסת]] ועזרת הנשים. | ||
בין המתפללים היה גם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. | |||
==רבני בית הכנסת== | |||
*הרב [[שניאור זלמן סלונים]] מחברון | |||
*הרב [[אלכסנדר יודאסין]] | |||
==מבנה בית הכנסת== | |||
ברבות השנים הקהילה החב"דית באזור הנקרא 'נווה צדק' (וגם 'נווה שלום'), הלכה והידלדלה, ועם הזמן רוב המתפללים לא נמנו על קהילת חב"ד. לאחר כמה שנים עזבו המתפללים את בית הכנסת, ולפני כעשרים שנה נדם קול התפילה בבית כנסת חב"ד ברחוב 'עין יעקב'. בשנים האחרונות השתלטו עליו גורמים פליליים, ומשום כך חלונותיו נאטמו והוא מיועד כיום להריסה. | ברבות השנים הקהילה החב"דית באזור הנקרא 'נווה צדק' (וגם 'נווה שלום'), הלכה והידלדלה, ועם הזמן רוב המתפללים לא נמנו על קהילת חב"ד. לאחר כמה שנים עזבו המתפללים את בית הכנסת, ולפני כעשרים שנה נדם קול התפילה בבית כנסת חב"ד ברחוב 'עין יעקב'. בשנים האחרונות השתלטו עליו גורמים פליליים, ומשום כך חלונותיו נאטמו והוא מיועד כיום להריסה. | ||
בשלב זה ביקשה העירייה לשפץ את [[בית הכנסת]] ולשכן בו גן ילדים בשל מצוקה במבנים ציבוריים עבור ילדי העיר, אך בהשתדלותם של מספר עסקנים הוכרז המבנה שאתר לשימור היסטורי, והחלו שיפוצים נרחבים במטרה לשקם את [[בית הכנסת]] ולהופכו לאתר היסטורי. | בשלב זה ביקשה העירייה לשפץ את [[בית הכנסת]] ולשכן בו גן ילדים בשל מצוקה במבנים ציבוריים עבור ילדי העיר, אך בהשתדלותם של מספר עסקנים הוכרז המבנה שאתר לשימור היסטורי, והחלו שיפוצים נרחבים במטרה לשקם את [[בית הכנסת]] ולהופכו לאתר היסטורי. | ||
בשנתיים האחרונות פורסם מספר פעמים בתקשורת (בעיתונים 'בשבע', 'בקהילה' ועוד) על בית הכנסת הנטוש, והיו שקראו לגורמים חב"דיים רישמיים, להתערב ולקחת אחריות על בית הכנסת, | בשנתיים האחרונות פורסם מספר פעמים בתקשורת (בעיתונים 'בשבע', 'בקהילה' ועוד) על בית הכנסת הנטוש, והיו שקראו לגורמים חב"דיים רישמיים, להתערב ולקחת אחריות על בית הכנסת, | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||