דוב זאב קוזבניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
הגאון ה[[חסיד]] ר' '''דב זאב קזווניקוב''' (ביידיש: בערע וואלף קאזעווזניקאוו) היה רבה של העיר [[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תרס"ח]], שאז מילא את מקומו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].
הגאון ה[[חסיד]] ר' '''דב זאב קזווניקוב''' (ביידיש: בערע וואלף קאזעווזניקאוו) היה רבה של העיר [[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תרס"ח]], שאז מילא את מקומו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].


נולד<ref>תולדות חייו מתוך '[[תורת שמאול]]' [[תרמ"א]] עמ' תקצ"ג (בהוספות) הערה 24.</ref> בשנת [[תקצ"ח]] או [[תר"א]] ביישוב קטן ליד העיירה [[דוברניקה]], פלך [[צ'רניגוב]]<ref>בכל הבא לקמן, ראה - ספר השיחות ת"ש (המתורגם) עמ' ל"ט.</ref>.
נולד{{הערה|תולדות חייו מתוך '[[תורת שמואל]]' [[תרמ"א]] עמ' תקצ"ג (בהוספות) הערה 24.}} בשנת [[תקצ"ח]] או [[תר"א]] ביישוב קטן ליד העיירה [[דוברניקה]], פלך [[צ'רניגוב]]{{הערה|בכל הבא לקמן, ראה - ספר השיחות ת"ש (המתורגם) עמ' ל"ט.}}.


בחינוכו טיפל אחד מגדולי החסידים, ר' יואל זלמן, וכבר בהיותו בן 12, היתה לו ידיעה גדולה בלימוד ובאגדות חז"ל.
בחינוכו טיפל אחד מגדולי החסידים, ר' יואל זלמן, וכבר בהיותו בן 12, היתה לו ידיעה גדולה בלימוד ובאגדות חז"ל.
שורה 9: שורה 9:
בישובו היו אנשים פשוטים מאד, ומרחמיו עליהם החל ללמדם, אמנם הוא היה כבד פה, ובעיקר אחרי פטירת אביו, היה לו קשה מאד לדבר, ובכל זאת לא הפסיק את פעולותיו.
בישובו היו אנשים פשוטים מאד, ומרחמיו עליהם החל ללמדם, אמנם הוא היה כבד פה, ובעיקר אחרי פטירת אביו, היה לו קשה מאד לדבר, ובכל זאת לא הפסיק את פעולותיו.


כאשר היה בין 17, הגיע אל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] אשר שלחו להרה"ק רבי [[הלל מפאריטש]] בשנת [[תרט"ו]] או [[תרי"ח]]<ref>אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' נא</ref>. ביחידותו, סיפר לצ"צ על פעולותיו ועל קשייו בדיבור. הצ"צ אמר לו שימשיך בפעולותיו ויהיה למלמד, ובירך אותו בכוח הסבר חלק. בצאתו מהרבי החל לדבר בצורה שוטפת וחלקה.
כאשר היה בין 17, הגיע אל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] אשר שלחו להרה"ק רבי [[הלל מפאריטש]] בשנת [[תרט"ו]] או [[תרי"ח]]{{הערה|אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' נא}}. ביחידותו, סיפר לצמח צדק על פעולותיו ועל קשייו בדיבור. הצ"צ אמר לו שימשיך בפעולותיו ויהיה למלמד, ובירך אותו בכוח הסבר חלק. בצאתו מהרבי החל לדבר בצורה שוטפת וחלקה.


זכה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] יבחנו.
זכה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] יבחנו.
שורה 19: שורה 19:
ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ב בא לחגיגת חג הגאולה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא נאם לפני התמימים, סיפר את פרשת היום ולימד את אגרת הקודש קטונתי. {{הערת שוליים| דברי ימים התמימים פרק לח - כרם חב"ד ח"ג עמ' 56.}}
ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ב בא לחגיגת חג הגאולה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא נאם לפני התמימים, סיפר את פרשת היום ולימד את אגרת הקודש קטונתי. {{הערת שוליים| דברי ימים התמימים פרק לח - כרם חב"ד ח"ג עמ' 56.}}
   
   
נפטר ב[[כ"ז טבת]] [[תרס"ח]], ואת מקומו ברבנות העיר מילא (בשנת תרס"ט) רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] נ"ע, אביו של הרבי<ref>יחד עם עוד שני רבנים, ראה בארוכה בספר [[תולדות לוי יצחק]]</ref>.
נפטר ב[[כ"ז טבת]] [[תרס"ח]], ואת מקומו ברבנות העיר מילא (בשנת תרס"ט) רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|יחד עם עוד שני רבנים, ראה בארוכה בספר [[תולדות לוי יצחק]]}}.


==העברת גופו==
==העברת גופו==
שורה 27: שורה 27:
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 141.
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 141.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:קוזבניקוב, דוב זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|קזווניקוב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קזווניקוב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש|קזווניקוב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]